Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: חתונת הרפאים של טים ברטון

טים ברטון עושה זאת פעמיים בשנה, ובגדול. אחרי האדפטציה הקולנועית המרשימה ל"צ'ארלי בממלכת השוקולד" שכבשה את בתי הקולנוע הקיץ, חוזר אלינו היוצר רב הדמיון עם סרט אנימציה גותי המבוסס על מעשיה יהודית עתיקת יומין מהמאה ה-19. לא בדיוק סרט לילדים אבל מבוגרים צעירים ברוחם בהחלט ילקקו את האצבעות מעלילתו הקסומה ועולמם רב הדמיון של צמד היוצרים טים ברטון ומייק ג'ונסון בסרט "חתונת הרפאים".

כמו במרבית סרטיו הטובים ביותר גם כאן חזונו הויזואלי של טים ברטון כובש את המסך ובעזרת תפאורה אקספרסיוניסטית אפלה הוא יוצר עולם מסויט ובלתי צפוי. הוא גם ממשיך את הקו היצירתי שכל כך מאפיין את יצירותיו הקולנועיות מאז ראשית דרכו: מפגש בין עולמות של בני אנוש פשוטים לבני אנוש מסוג אחר. הפעם בדיוק כמו סרט הקולנוע השני שלו, "ביטלג'וס" (1988) הוא עוסק במפגש בין עולם החיים לעולם המתים. הוא עושה זאת עם המון הומור שחור אבל גם עם המון אהבה אל הדמויות המככבות בסרט גם אם הן מתות.

ויקטור הוא בחור צעיר שהוריו בעלי עסק משגשג מכריחים אותו להתחתן עם ויקטוריה, בת אצילים נטולי ממון שאותה לא פגש מעולם. אחרי הפגישה הראשונה עם הנערה השניים מתאהבים אבל החזרות לטקס הנישואין מלחיצות אותו והוא לא מצליח להגיד את השבועה שלו. הוא נמלט אל היער ושם עונד את הטבעת על ענף עץ ואומר את השבועה במלואה. ענף העץ התקוע באדמה מתברר כיד השייכת לגופה של נערה תמימה שנרצחה כשהיא לובשת שמלת כלה. הנערה בטוחה שויקטור בעצם התחתן איתה, בעוד שהוא בעצם מעוניין להתחתן עם ויקטוריה.

למרות העלילה המקאברית שנעה בין חיים ומוות, ודמויות המשנה שהן קבוצה של גופות רקובות, שלדים מדברים ואיברי גוף מתפרקים, מדובר באחד הסרטים האנושיים ביותר שראיתי השנה. ברטון ושותפיו ליצירה יוצקים המון נשמה בעולמה של כלת הרפאים. זו בחורה שרוצה להתחתן, להגשים את יעודה בחיים כמו כל נערה אחרת אבל החלום הזה נגנז ממנה בעקבות מותה הטראגי ולכן היא רואה בויקטור בעל פוטנציאלי. כמובן שהוא מעדיף את הבחורה החיה על פניה של המתה. לא אמשיך לפרט את המתרחש בסרט כדי לא להרוס אבל יש טוויסט והסיום של הסרט מרגש עד מאוד.

ברטון צובע את הכפר המזרח אירופאי שבו ויקטור ובני משפחתו גרים בצבעים אפורים, ואילו עולם המתים הוא צבעוני ומסעיר. ברטון שנוהג ללבוש במציאות אך ורק בגדים שחורים חושף לפנינו את טענתו החוזרת במרבית סרטיו. עולם החיים שבו אנו מתקיימים הוא עולם מנוכר רגשית ולכן חייבת להיות לו אלטרנטיבה. ב"המספריים של אדוארד" הגיבור מגלה שהפרברים הוא מקום חשוך וזאת למרות שהוא צבוע בשלל צבעים ולכן הוא חוזר לטירה האפלה ויוצר גן פסלים מרהיב עין. כאן ויקטור מגלה שעולם המתים מסעיר הרבה יותר מהעולם מעלה השייך לאנשים החיים.

ג'וני דפ, השחקן הקבוע של ברטון, מדבב את ויקטור ואילו את כלת הרפאים מדבבת הלנה בונהאם קרטר, המוכרת גם כזוגתו של ברטון. אמילי ווטסון המופלאה מדבבת את ויקטוריה. דני אלפמן, המוזיקאי הקבוע של ברטון (אחראי גם על השירים והמוסיקה ב"צ'ארלי בממלכת השוקולד"), חיבר את המנגינות והשירים לסרט המדובר. "חתונת הרפאים של טים ברטון" הוא תענוג קולנועי ממדרגה ראשונה. יש בו קסם שלא קיים כמעט בשום סרט הוליוודי ובמיוחד לא בסרטי האנימציה שנוצרים באולפנים הגדולים תחת העין הפקוחה של המנהלים הלחוצים.

"חתונת הרפאים של טים ברטון" הוא סרט אנימציה שעומד מאחוריו יוצר ייחודי שאיננו מתפשר על עולמו הויז'ואלי והרעיוני וזה מורגש בכל פריים במהלך הסרט. אין ספק, מדובר באחד השיאים הקולנועים לשנת 2005 ולכם אסור לפספס אותו.