Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: קיס קיס בנג בנג

COOL. איזו מילה מדליקה. מזמן לא ראיתי סרט כל כך מגניב על המסך הגדול. יש המון סרטים טובים בימים אלו על המסכים, (הר ברוקבק, נקודת מפגש, שלוש לוויות, שנת אפס), אבל כמעט ואין סרטים שהם פשוט מגניבים וגם טובים מאוד. אז הינה אחד לרפואה. קבלו את סרטו הראשון של התסריטאי שיין בלאק. עכשיו אתם שואלים את עצמכם לעזאזל מי זה השיין בלאק הזה? אז כשיין בלאק היה בן 26, הוא כתב את התסריט לאחד משוברי הקופות הגדולים ביותר של שנת 1987, "נשק קטלני". היום כשהוא באמצע שנות הארבעים לחייו הוא סוף כל סוף מביים את סרט הביכורים שלו.

אז הסרט עם השם המבלבל הזה, (מה לעשות, באופן אוטומטי אני חושב על איזו מכונית מעופפת), הוא פילם נואר הוליוודי מדליק שפועל לפי כל הכללים אבל עם תוספת עצומה של מודעות עצמית קלילה ומבדרת. זוכרים את דמותו של מרטין ריגס? עכשיו תכפילו אותה בשניים. את השניים מגלמים צמד השחקנים הלוהטים ביותר של שנות השמונים: רוברט דאוני ג'וניור וואל קילמר. השניים הם התגלמות המילה הלועזית שפותחת את הפסקה הראשונה.

ברוכים הבאים למסיבה שכולה סקס, רצח ומסתורין. עלילת הסרט "קיס קיס בנג בנג", שוצפת הורמונים ובעיקר מלאה בנוזל האדום שמכיל גופנו. הוליווד מצטלמת נהדר, המון מסיבות והמון בחורות. גם הגברים שם נראים לא רע. אבל מאחורי כל הזוהר, (ובסרט הזה לא חסר זוהר), הכול מזויף, הכול שקר אחד גדול. לנו כמובן זה לא מחדש דבר אבל למי זה משנה כאשר העלילה המשעשעת מצליחה לגרור את הצופה לתוך נבכי התעלומה שבה הגיבורים הולכים ומסתבכים.

הארי לוקהארט הוא גנב עלוב למדי שנקלע למבחן בד במהלך מרדף. המפיק שנמצא במבחן מתלהב מהתגלית האנונימית ומוביל את הארי אל הוליווד. הוא נוחת היישר אל מסיבה נוצצת שם הוא פוגש לראשונה את הבלש הפרטי פרי ואן שרייק, אחד האנשים הכי קרים ומחושבים בהוליווד. זה שנשלח לחקור על הגברים והנשים שחיים בגבעות ולצלם את שפע הבגידות. הוא לא מתאר לעצמו שהמפגש עם השחקן המתחיל יהפוך את עולמו במהירות גדולה שכל כך. אל השניים חוברת שחקנית בתחילת שנות השלושים לחייה. עוד אחת מהבחורות האבודות של לוס אנג'לס, שהתפקיד הגדול ביותר שלה עד עתה היה בפרסומת.

השלושה שעסוקים בעיקר בעצמם מוצאים את עצמם מסובכים בפרשת חטיפה ורצח שהולכת ומסתבכת כאשר בעקבותיהם דולקים רוצחים שכירים וגופה שמסרבת לעזוב אותם. הסרט שהוקרן בפסטיבל קאן 2005 מתייחס באהבה רבה אל הפילם נואר ואל סרטי הבלשים. הוא מצליח להחזיק את הקהל במתח תמידי ועם זאת הוא משועשע למדי. העבודה התסריטאית של שיין היא וירטואוזית ומצליחה לשזור רצינות לצד הומור ומנה גדושה של מחוות לדמויות הבלש הפרטי והפאם פאטאל. לא רק זה, הוא מצליח לפרק את הדמויות ולחשוף מי הם באמת אותם אנשים.

שיין בלאק עושה מעשה "הר ברוקבק" וכנראה שבגלל שמדובר בסרט קליל ומבדר אף אחד לא טרח להתייחס לדרך שבה הוא מפרק את דמותו של הבלש הפרטי. בסרט הזה הבלש מתחלק לשתי דמויות: הפושע החוזר בתשובה מצד אחד ומצד שני הבלש שהוא בעצם הומו מוצהר שאין לו בעיה לעשות עיניים לגברים סביבו. בהחלט לא דמות הבלש המסורתית שהמפרי בוגרט גילם בסרטיו הקלאסיים. גם הפאם פאטאל לא כל כך פאטאלית. בסך הכול בחורה בודדה שהחלום שלה התנפץ לה בפנים. שחקנית מפורסמת היא כבר לא תהיה אבל לפחות היא פגשה את הגנב שיאהב אותה ולא משנה לו שהיא כבר בת שלושים.

"קיס קיס בנג בנג" עולה רק בסינמטק ת"א אחרי שסרטי וורנר החליטו לא להפיץ אותו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ. ללא ספק החלטה מוזרה, וטוב עשה סינמטק ת"א שהחליט לקפוץ על היוזמה ולהפיץ את הסרט באולם הקולנוע שלו, שכן מדובר בסרט פעולה טוב מאוד, שהוא גם קומדיה טובה מאוד, וכנראה אחד הסרטים ההוליוודיים המסחריים הבודדים (חוץ מ"קינג קונג") שאפשר להסתכל עליו ולהגיד שמי שכתב וביים אותו באמת אוהב קולנוע, והאהבה הזו נוזלת מכול פריים בסרט הזה.