האנשים שמאחורי זוכה האוסקר הזייפנים לביקור בישראל

מאת: מערכת "סרט"

לכבוד יציאתו לאקרנים של הסרט "הזייפנים", הסרט האוסטרי זוכה האוסקר, יגיעו לארץ מצ'כיה, אדולף אברי בורגר (בתמונה למטה), שעל פי ספרו נעשה הסרט, ובמאי הסרט האוסטרי, סטפן רוזוויצקי (בתמונה הקטנה בראש הכתבה).

השניים ייטלו חלק בהקרנה מיוחדת של הסרט בקולנוע במוזיאון תל אביב ביום שלישי ה- 18 במרץ בשעה 19:30, יציגו את הסרט ויענו לשאלות הצופים לאחר ההקרנה, אל השניים יצטרף גם אברהם זוננפלד, שגם הוא היה בין "הזייפנים" וחי היום בישראל, השלושה גם יציגו את הסרט בהקרנה השנייה באותו ערב.

[*]

למחרת יעלו כולם לירושלים ולאחר סיור ב"יד ושם" יגיעו להקרנה מיוחדת בשיתוף יד ושם שתתקיים ביום רביעי, ה- 19 במרץ, אחרי הצהריים, בתיאטרון ירושלים.

לאדולף אברי בורגר, שעל חייו מבוסס הסרט, משפחה ענפה בישראל, שתי אחיותיו מתגוררות בקיבוצים בארץ, האחת בקיבוץ מענית, והשנייה בקיבוץ כפר מסריק. היה לו אח נוסף שנפטר ומשפחתו התגוררה גם היא בקיבות כפר מסריק.

[*]

"הזייפנים" מספר את סיפורו של "מבצע ברנהרד". המבצע הושק ב -1942 שבעקבותיו החלה פעילות סודית על ידי הנאצים בראשותו של המפקח ברנהרד קרוגר. המטרה של המבצע הייתה להפיק פאונד בריטי ודולר אמריקאי מזויפים על מנת להחליש את הכלכלה של בריטניה וארצות הברית.

כאשר הנאצים הבינו שהסוף מתקרב, הם החליטו לייצר ולהדפיס שטרות בנקאיים במטבעות של בנות הברית. הם קיוו להציף את השווקים הזרים ולהפילם מחד, ולמלא את הקופות הריקות שלהם מאידך.

[*]

זה היה מבצע הזיוף הגדול ביותר בכל הזמנים, מעל ל 130,000,000 לירות שטרלינג הודפסו במהלך השנים האחרונות של המלחמה.

במחנה הריכוז סקסנהאוזן הופרדו שתי מכלאות והפכו לסדנא משוכללת לזיוף, שם נולד "מבצע ברנהרד". אסירים ממחנות שונים הובאו למקום כדי למלא את המשימה: אנשי דפוס מקצועיים, בנקאים, ציירים ובעלי מקצועות חופשיים נוספים, כולם הפכו לחברים בקומנדו הזייפנים הסודי ביותר.

[*]

העובדים בפרויקט זה נאספו ממחנות ריכוז שונים. אסירים מומחים- ציירים מקצועיים, אמני גרפיקה, טיפוגרפים אשר כולם יהודים. אזרחים טובים ופועלים ישרים. כולם הובאו למחנה סקסנהאוזן כדי לקיים את המבצע. הם נכלאו בנפרד משאר האסירים בבלוק 18 ו 19 והוכרחו לעבוד כזייפנים במבצע הסודי ביותר של הנאצים.

הפקת שטרות מזויפים הייתה הפעילות העיקרית של האסירים ב"כלוב הזהב", כפי שהוא כונה על ידי יושביו. אבל הם גם זייפו מסמכי זיהוי, פספורטים ועוד. 134 מיליון לירות שטרלינג הופקו במחנה, כמות הגדולה פי 3 מהרזרבות של בריטניה באותן שנים. כ- 140 אסירים עסקו בהפקת שטרות בערכים של 5, 10, 20 ו -50 פאונד. השטרות שהופקו היו כל כך מדויקים שלא ניתן היה להבדיל בינם לבין השטרות המקוריים.

[*]

מופרדים משאר אסיר המחנה, זכו האסירים בבלוק 18 ו 19 לתנאי מחייה טובים. היה להם מספיק אוכל ומיטה לכל אחד, שולחן פינג פונג ואפילו מסיבות שנערכו מדי פעם להעלאת המורל. הם לא אולצו ללבוש מדי אסירים, אך ידעו שהבגדים הניתנים להם הגיעו מאסירים שהוצאו להורג בתאי הגזים. על ראשם ריחף איום מתמיד - אם לא יבצעו את עבודתם או ינסו לחבל בה. לרובם היה ברור כי עם סיומו של פרויקט סודי זה גזר דינם אחד הוא.

למרות שפעלו תחת איום מוות תמידי, הם פיתחו תוכניות מיוחדות כדי לעכב את הפרוייקט ומצאו דרכים ליצור שטרות פגומים כדי להרוויח זמן. היה ברור להם שלא יוכלו לחבל בפרויקט לאורך זמן מבלי לסכן את חייהם.