13 סיבות: ביקורת סדרה

״13 סיבות״ היא סדרת הדגל החדשה של נטפליקס והיא מספרת את סיפורה של נערה בת 17 בשם האנה בייקר שמתאבדת ומקליטה סדרה של 13 קלטות בהן היא מפרטת את הסיבות לכך שהיא לקחה את חייה, כשכל קלטת מתמקדת בחבר אחר לספסל הלימודים שאחראי בדרך כזו או אחרת להידרדרותה.

הסדרה יצאה במתכונת ה״בינג׳״ המקובלת של שירות הסטרימינג שמציע לצופים לראות את כל העונה ללא צורך לחכות כל שבוע לפרק חדש שיצא. יוצרי הסדרה מנצלים מתכונת זו בכך שהם מקדישים כל פרק לקלטת אחרת בסדרת הקלטות. בעזרת קריינות ופלאשבקים ניסו היוצרים לספק לצופים תחושה שבה הם בעצמם מקשיבים לקלטות החושפניות ועדים לחוויות הקשות שעוברת האנה, שסובלת מבריונות ושיימינג מצד תלמידי התיכון שבו היא לומדת. הסדרה אפילו מתייחסת לכך שכל תלמיד הנחשף לקלטות אלה מקשיב להם בקצב שלו. יש כאלה ש"בולעים" את הקלטות תוך לילה אחד וכאלה שמעדיפים לקחת את הזמן כאשר הם נחשפים לתכנים המציצניים שהן מציעות. ממש כמו הרגלי הבינג׳ של צופי הטלוויזיה של עידן הסטרימינג.

[*]

"13 סיבות" מורכבת ברובה מקאסט צעיר ואלמוני. הבחירה משחקנים מסוג זה תורמת רבות לתחושת החיבור לעלילה ולחוויות הקשות שעוברות הדמויות. על אף הסצנות החזקות שבה, הסדרה סובלת לא מעט מכתיבה עצלנית ודמויות שבלוניות כמו הורים שמנסים להיות אובר-מעורבים בחיי ילדיהם ומתבגרים שמתעקשים להיות ציניים ומסתוריים בכל מחיר. אני מבין את הרצון של יוצרי הסדרה להמחיש את הפער בין הדורות אבל הייתי מצפה שזה יקרה בצורה יותר יצירתית מזאת.

עם אורך של כשעה לכל פרק, "13 סיבות" מרגישה לעיתים כאילו היא מותחת יותר מדי בכוח את רעיון 13 הקלטות עם פרקים שלמים המתייחסים לדמויות שוליות שזכו בכבוד המפוקפק להופיע בקלטות בגלל מעשה תמים למדי. נדמה שזה אך ורק נועד כדי לתרום לנפח של הסדרה ולמימוש הקונספט המאוד מסוים של העלילה. אני תוהה אם לא היה די ב-10 סיבות. למרות לא מעט סצנות עוצמתיות, יוצרי הסדרה מתעקשים למלאה בפסקול עשיר בשירי אינדי רגשניים. בחלק מהפרקים ישנם כחמישה או יותר שירים שממלאים חלק נכבד מהפרק.

הסדרה החדשה של נטפליקס יודעת להישאר מחוברת לקרקע כשצריך ומספקת סיום עוצמתי ומספר אמירות חשובות על שיימינג ברשתות החברתיות ותקיפה מינית, אבל מתקשה לשמור על רמה אחידה לאורך כל הדרך ולפעמים מרגישה מציצנית מדי שלא לצורך. למרות חשיבות מסריה, קשה שלא להרגיש תחושת החמצה מכך שהסיפור החשוב הזה היה יכול להיות מסופר בצורה שפחות נופלת לקלישאות טלוויזיוניות.