אחרי שני סרטים שבהם התעסק בגבריות על שלל סוגיה - "דבר אליה" הבורגני ו"חינוך רע" הקווירי, האפלולי והמעולה - חוזר פדרו אלמודובר אל דמות האישה ומוציא תחת כפות ידיו יצירת מופת חדשה. אחרי "הכול אודות אמא" נראה שאלמודובר מיצה את דמות האשה בקולנוע ופיזר סביבה את כול האהבה שיכל להעניק. טעות, "לחזור" עמוס באהבה לא פחות ואף עסיסי וחושני פי כמה מהסרט הקלאסי משנת 99. זו גם ההזדמנות של אלמודובר להוקיר את שתי השחקניות אהובות עליו: כרמן מאורה הותיקה שאחרי ריב מתוקשר שניהלו בסוף שנות השמונים חוזרת לשתף פעולה עם הבמאי הגאון וכמובן פנלופה קרוז שבזכות הופעתה ב"הכול אודות אמא" מנהלת קריירה קולנועית בינלאומית.אם יש איש קולנוע שאפשר לכתוב עליו שהוא הבמאי החשוב ביותר שפועל כיום, אין ספק שפדרו אלמודובר מוביל את הרשימה בקלות. אחרי שורה של הברקות קולנועיות שזכו בשלל פרסים, ביקורות מעולות וקהל שנהר לבתי הקולנוע לצפות בהם. הבמאי הספרדי המצליח ממשיך לשלוף מהכובע שפנים ולהפתיע בכל פעם מחדש את קהל המבקרים והצופים ביצירות מופת קולנועיות מרגשות ובלתי נשכחות. "לחזור" מחזיר את הדמות הנשית האהובה כל כך על היוצר הספרדי אל מרכז העלילה ולכן לא פלא שצוות השופטים בפסטיבל קאן החליט להעניק השנה את פרס השחקנית הטובה ביותר לא לשחקנית בודדה אחת אלא לכול אנסמבל השחקניות של הסרט.
פרסומת
בדיוק כמו בסרטיו הגדולים ביותר גם הפעם מצליח אלמודובר לנוע בקצב מסחרר מסצנות מצחיקות, מרגשות ומותחות בלי שהדבר יראה לא טבעי. אין ספק שמדובר במלך הבלתי מעורער של המלודרמה הקולנועית. הוא עושה זאת ביד אמן ומצליח לשרטט בקלות מפתיעה את העלילה העקלקלה של המשפחה הצבעונית והבלתי שגרתית שסיפורה נפרש על הבד. שלושה דורות של נשים גדולות מהחיים. הסבתא, בנותיה והנכדה. "לחזור" הוא על נשיות חכמה, חזקה וחושנית. על נשים פשוטות שיש להן הכוח לשרוד את המצבים האכזריים והקשים ביותר בעזרת אומץ, טוב לב והמון חוצפה.ריימונה וסולה הן אחיות ויתומות. לפני מספר שנים הוריהם נשרפו למוות כאשר הצריף שלהם עלה באש. בשל הרוחות המזרחיות מדובר בשריפה שגרתית ושכיחה בכפר הקטן שבו הם היו חיים. השמועות על רוחה של האם המסתובבת בבית של הדודה הקשישה פאולה הופכות למציאות כאשר יום אחד חוזרת באופן מפתיע אל חייהן האם שאמורה היתה לשכב לצד אביהם, מתחת למצבה שאותה הן מנקות בקביעות. חזרתה של האם אל חייהן המתוסבכים גם ככה של צמד האחיות מעלה מספר שאלות נוקבות מעל לפני השטח וגורמת לבנות ולאם להשלים עם המציאות שהכתיבה להן חיים קשים ובלתי צפויים.
בסרט "לחזור" אלמודובר חוזר לעבוד עם כרמן מאורה אחרי 17 שנה שלא שתפו פעולה. הוא חוזר לעבוד עם פנלופה קרוז שמאז 1999 לא עבד עמה. הוא חוזר ללה מנצ'ה כפר הולדתו. אל סיפוריה של אמו והוא חוזר להתמודד עם המוות, הפעם בצורה טבעית לחלוטין. המוות הוא מרכיב בסיסי ביצירתו של אלמודובר. אין כמעט סרט של אלמודובר שלא נפטר בו אדם או מתבצע בו רצח. האירועים תמיד נראים מורכבים ומסובכים כאילו הם לא חלק טבעי מהחיים. בסרט "לחזור" המוות הוא חלק בלתי נפרד מחייהן של הדמויות. המתים אף פעם לא מתים, הם מהלכים בין החיים והזיכרונות ממשיכים ללוות את הגיבורות לכול אורך הסרט, מסרבים להרפות. תושבי הכפר קונים חלקות קבורה מראש לפני מותם ומנקים אותם כאילו היו בית שני. הם מאמינים שהמתים ממשיכים להלך ביניהם ומדברים עליהם כאילו הם עדיין בחיים.למרות שכול אנסמבל השחקניות צבעוני ומרגש, "לחזור", הוא קודם כול הזדמנות לצפות בכוכבת הקולנוע הספרדייה פנלופה קרוז בהופעה קולנועית אינטנסיבית ובוגרת. השחקנית שעבדה לאחרונה יותר בארה"ב מאשר בספרד, חוזרת אל השורשים ומפגינה יכולות משחקת עמוקות. לפי דעתי הצנועה היא מעולם לא היתה טובה יותר. קרוז האלגנטית מצליחה ליצור דמות עממית סוחפת ומרתקת מה שמוכיח שהשחקנית הצעירה נמצאת כרגע בשיא יכולתה. היא יוצרת דמות מתוקה חמצמצה ומחבקת אותה כאילו לא היה מחר. אם הכול ילך כשורה והוליווד תמשיך להנפיק תפקידים מחורבנים לשחקניות אמריקאיות לקרוז יש אפילו סיכוי להיות מועמדת לאוסקר."לחזור" הוא מעדן המורכב מכול המטעמים הנכונים: תסריט מעולה, בימוי מדויק, שחקניות גדולות מהחיים, מוסיקה סוחפת, סצנה מוסיקלית מרגשת והתייחסות קולנועית לסרט המופלא של לוקינו ויסקונטי, "בליסימה" משנת 1951. כרמן מאורה המגלמת את האם החוזרת מהמתים צופה בדמותה של אנה מניאני על גבי מסך הטלוויזיה. האם האיטלקייה הגדולה מהחיים שתעשה הכול כדי שבתה הקטנה תצליח ותהפוך לכוכבת. כך גם האם הספרדייה העממית תעשה הכול כדי שבנותיה יוכלו לחיות בשלווה ובאושר גם אם היא תאלץ להמשיך לתפקד כרוח רפאים. אלמודובר פונה אל הלב אבל אף פעם לא שוכח את השכל. הוא מצליח לשלב את שניהם וליצור את החוויה הקולנועית המנצחת של הקיץ.
סרט טוב ומעייף.
המשחק מעולה (פנלופה קרוז יוצאת מן הכלל), הצילום לא רע בכלל, הפס-קול מוסיף מאוד לאווירה הדרמטית, רוב הדיאלוגים בנויים היטב ודי מעניינים אך התסריט והעלילה מתישים, בעלי קצב איטי, לא תמיד מובנים, עמוסים מאוד, לא תמיד מעניינים ולעיתים אפילו משעממים.
בקיצור, בעיקר למעריצי אלמודובר (מגיע לו אפילו 6.5).
סרט מעולה. מצחיק ומותח .צבעוניות רבה .
השפה הספרדית קולחת כמו בכל סרטיו של אלמודובר .
מאד נהניתי ,
דיונים שוטפים בין הכוכבים בדברים שוליים , כאילו היו ברומו של עולם , ובדברים מהותיים
ממליצה בהחלט .
לא מהסרטים הטובים ביותר של אלמודובר, אבל עדיין מדובר על יצירה ראויה לצפייה. מן דרמה שיש בה נגיעות קומיות. ריימונדה וסולה הן אחיות שקשורות זו לזו ,אך גם מאוד שונות זו מזו. ריימונדה גרה עם ביתה המתבגרת יחד עם בן זוגה, היא אישה יפה ומאוד טמפרמנטית. סולה חיה לבדה, היא בעלת אופי מאופק ומופנם יותר. שתיהן חיות בידיעה שהוריהם נפטרו ומה שנותר ממשפחתן זו דודתן הזקנה והאהובה, לה הן דואגות. העניינים מקבלים תפנית ,לאחר שביתה של ריימונדה הורגת אביה החורג כשזה מנסה לאנוס אותה.ריימונדה לוקחת את העניינים לידיים ומנסה להסתיר את הגופה. במקביל, דודתן של שתי האחיות הולכת לעולמה ובלוויה מופיעה פתאום אימן, אותה חשבו למתה. בשלב זה רק סולה יודעת על כך. המצב הוא כזה ששתי האחיות מסתירות סוד אחת מהשנייה, מה שיוצר מצבים קומיים. בהמשך ולקראת הסוף נפתחת תיבת פנדורה ומתגלה האמת המצמררת לגבי ההורים ומעשיהם.
לחזור (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות