עובדת בית הקפה בלה (אנה לוין), המוזרה מאד בתפיסת החיים שלה, אינה מצפה ליום הולדתה ה- 35. היא גם קצת נואשה מלהתחתן עם הבמאי הקשיש עמו היא מקיימת יחסי מין תדיר. האשה המוזרה מנסה לתת צ'אנס לברונו, נהג מונית חביב, תוך שהיא שומעת לעצת חברתה, שמייעצת לה להפסיק לספר לבחורים עמם היא יוצאת על כמה שבא לה להתחתן ועל כמה שהיא אוהבת ילדים. על כן היא מספרת לברונו שהיא שונאת ילדים - לא הדבר הכי נכון לומר למישהו, שאשתו לשעבר נטשה את 2 ילדיהם המשותפים לטיפולו הבלעדי... כן נפגוש בסרט זה קשיש שמנסה להתאהב מחדש בגיל מבוגר, וכן קשיש אחר המתאהב בחשפנית אינטליגנטית, כמו גם זונה מגמגמת, ועוד שלל טיפוסים ביזאריים ומוזרים.סרטו של הבמאי עמוס קולק אכן מפיח רוח רעננה בגל הסרטים ששטפו אותנו בשנה האחרונה, והוא סרט המבוסס על יחסים ודיאלוגים בלבד, ולא על אמצעים כאלה או אחרים. לשחקנית אנה לוין יש תווי פנים מאד מיוחדים - גרוטסקיים ומעוותים, ועם זאת יפים בדרכם המיוחדת. כזו גם היא: מעוותת בתפיסת החיים שלה, אם כי כל כך מיוחדת ושופעת טוב לב.
פרסומת
הסרט מצטיין בתיאור ושרטוט של מערכות יחסים ואנשים. הדמויות מלבבות למדיי, ועל אף תקציבו הקטן, ניכר שהבמאי ידע לעשות את מלאכתו כהלכה. התסריט הביזארי ושלל הדמויות המפתיעות והמעניינות, מצליחים לרתק את הצופה עד לסיום הסרט, כשהנאה גלויה שפוכה על פניו. יש גם כמה מסרים ערכיים חבויים בסרט, אם כי כל אחד יכול לפרשם אחרת, ואשאיר זאת לכם. נהניתי. נקודה.לסיכום: שנון, ביזארי, מצחיק, מקסים. 8 בסולם יגאל.