"שמות של אנשים" הוא שמה המקורי של הקומדיה הסאטירית-רומנטית-דרמטית של מישל לקלרק שכנראה שונה מתוך הנחה ש"שמות של אהבה" נשמע יותר רומנטי ומסחרי. אך "שמות של אנשים" הוא לב הסיפור הצבעוני, חוצה תרבויות, עמוס מטענים היסטוריים וסקסי שלקלרק ובת זוגתו לחיים, באהיה קסאמי, בחרו לספר על המסך הגדול. "מה יש בשם?" שייקספיר אמר פעם ליוליה לשאול, וב"שמות של אהבה" אנחנו מגלים ששם הוא העבר שלנו, העתיד שלנו, המעמד שלנו ובעיקר, המסכה שלנו.באהיה בן-מחמוד (שרה פורסטייה) היא בת למהגר אלג'ירי ושמאלנית שמאמינה שכל ימני שהיא תשכב איתו, היא תצליח להעביר לצד השני. זונה פוליטית צעירה, יפיפייה, חסרת גבולות, מלאת תשוקה בפוליטיקה ובמיטה ונושאת דגל שחרור האישה, על פי הגדרותיה כמובן. את ארתור מרטן (ז'ק גמבלין), חוקר מקרי מוות של עופות ימיים, היא פוגשת בתחנת רדיו כאשר היא מתפרצת לאולפן השידור בו הוא מתראיין (אגב, כך גם הזוג לחיים, לקלרק וקסאמי, הכירו). לא ברור מהיכן נובעת המשיכה שלה אליו (הוא שמאלן בדיוק כמוה), אבל השניים מתחילים במערכת יחסים אינטנסיבית, משוגעת ופתוחה – בן-מחמוד ממשיכה במסע השמאלני שלה דרך המיטה למורת רוחו של מרטן.
פרסומת
הדיאלוגים בין השניים ובין אלה הסובבים אותם, עוסקים בעיקר בענייני דת, לאום ופוליטיקה, והם שנונים, חכמים, מצחיקים ומלאי תעוזה. כל המחלוקות והמטענים הרוחשים מתחת לפני הקרקע של צרפת, נשלפים החוצה מתוך האספלט ומונחים על השולחן – מוסלמים, צרפתים, יהודים, ימנים, שמאלנים, נשים, גברים, עדות וצבעים. אין פרות קדושות והסרט מעביר אותנו ואת הדמויות במעגל הבלתי נגמר של דעות קדומות שכולנו חוטאים בו. הזרים שונאים את הצרפתים, הצרפתים את הערבים, הערבים את היהודים, היהודים את השחורים, השחורים את הנשים, הנשים את הגברים. הסיפור אומנם מתרחש בצרפת, אך הוא נושא עמו אמירות קשות על הסובלנות האנושית באשר היא במסווה של קומדיה ורומנטיקה.פורסטייה זכתה השנה בפרס ה"סזאר" היוקרתי על תפקידה בסרט. קל להבין איך צוות השופטים, המבקרים והקהל התאהב בה ובאנרגיה המתפרצת שלה מהפריים הראשון, אך חבל שדמותה רוויה סטיגמות שהיא עצמה מגנה ומתנגדת להן. פעמים רבות בסרט התנהגותה האקסצנטרית איננה משרתת דבר מלבד פרובוקציה ומשטיחה את הרבדים הרבים המרכיבים את דמותה וחבל. באופן אירוני, סיפור האהבה בינה לבין מרטן הוא העקב אכילס של הסרט. לא מובן מדוע השניים כמהים למשהו מעבר לכמה לילות משותפים ומה מקור המשיכה והאהבה ביניהם. הפכים נמשכים, זה נכון, אך זה הדבר היחיד המניע את היחסים ביניהם ומרגיש ככלי נוסחתי מאולץ הנועד לשרת את הסיפור הגדול.
"שמות של אהבה" מביא סיפור מקורי ואינטליגנטי למסך שופע בהומור שנון ואקטואלי הנמסר מפיותיהן של דמויות צבעוניות ומגוונות. בהיעדר סיפור רומנטי משכנע, "שמות של אהבה" מזמין אותנו לחוויית צפייה מהנה ומשעשעת הפונה אל השכל יותר מאשר אל הרגש וזה בהחלט שינוי מרענן.
סרט מקסים!!!
אומנם יש כמה קטעים שמרגיש שהוא קצת לא זז ועומד במקום, אבל בכל השאר הוא פשוט מקסים. והסוף, מרים אותו בכמה רמות!
הרעיון שעומד מאחורי העלילה מקסים ומקורי בעייני, ומילות השיר בסוף מחזקות. בהחלט סרט שגורם לצאת עם חיוך ולהמשיך לחשוב עליו גם אחרי...
מומלץ בחום!
שם:אריקגיל:6018/03/2012 08:01:30
6/10
עזבנו באמצע...
אכן, סרט שאינו מתאים לכל אחד - וכבר ראינו ונהנינו ממספר "סרטי איכות".
כן, בהתחלה הקונספט שונה ומענין, אבל מפסיק לענין אחרי זמן קצר.
הזוי, משוגע, ולא מוסיף.
אז, רק בשביל הגוף החטוב של שרה ללכת לסרט? לא...
שם:אמנון אלביגיל:9910/03/2012 09:21:00
9/10
שמות של אהבה.
מצוין. סרט מעורר מחשבה על רקע סיפור מקורי, קולח, מהנה אותו מעבירים לנו שחקנים מצוינים.
הטיפול בנושא השואה הוא רדוד, אינו מעורר כבוד ובקטע מסוים גם מדרדר לבדיחות חסרות טעם. אין מקום להתבדחות בנושא זה. גלו סלחנות.