הסרט המבוסס על קומיקס משנות השבעים, מגולל את סיפורן של ג'וזי (רייצ'ל לי קוק) וחברותיה, שלוש נערות בנות המעמד הבינוני, שחלומן להיות כוכבות רוק מתגשם בן לילה, שכמפיק בחברת "מגה-רקורדס" (אלן קאמינג) פוגש אותן ברחוב, ומחתים אותן על חוזה להפקת אלבום משלהן. ואולם, הבנות אינן יודעות, שהן כלי במשחק בו חברת התקליטים מחדירה מסרים סמויים בפסקול השירים של האמנים החתומים בה, ובעזרת מסרים אלו היא מבצעת שטיפת מוח לצעירים הקונים את התקליטים, לשיווק מוצרים מסחריים. לחברה, כך מתגלה, שאיפות אף גדולות מכך...הסרט הנו סרט נעורים קליל וכיפי, ואני מעז לומר שאפילו מעבר לכך. התסריט החכם לועג באופן מושחז לכל תעשיית הבידור והפופ. כבר בתחילת הסרט מוצגת להקת בנים, שהנה תעתיק כמעט מושלם של אידיאל להקת הבנים האולטימטיבית, ומראים לנו כיצד המעריצים הצעירים שטופי המוח קונים בגדים בצבע אחיד, מוצרים שונים ועוד, הכל כדי להיות באופנה לכאורה - אולם מתברר שהדבר נובע משטיפת המוח שהם עוברים באמצעות שירי הלהקה. הסרט גם נותן הסברים מוזרים ומקוריים לתופעות שונות בעולם הפופ, ומצליח להעלות כמה וכמה חיוכים על פני הצופה.
פרסומת
גם רייצ'ל לי קוק, שחקנית צעירה ומוכשרת בעלי תווי פנים מוזרים במקצת אך יפים, מפגינה משחק ראוי וקליל (בהתחשב במעמד, שאינו רציני במיותר), וטרה ריד (אמריקן פאי) - אחת מאלילות הנוער הזמניות - מצליחה להצחיק בהשתטויות הדביליות שלה מפעם לפעם. ראוי לציין גם את הצבעוניות השולטת בכיפה לאורכו של כל הסרט - צבעים עליזים ומוסיקת רוקנרול קלילה, האומרים לנו "היי, זה רק בצחוק, אל תיקחו אותנו יותר מדי ברצינות". וטוב שכך.לסיכום: שטותי אך חביב, מצחיק לעיתים. 7.5 בסולם יגאל.