"מחוברים לחיים" הוא קומדיה שגרתית, ברומאנס קלאסי שלא מפחד להוכיח כי גם הומור מגוחך וצפוי יכול להיות קורע מצחוק.פיליפ (פרנסואה קלוזה) הוא עשיר משותק, אריסטוקרט שלא מצליח לראות שוב את האור בחייו, אולם כל זה עומד להתהפך כאשר אסיר משוחרר בשם דריס (עומר סיי) מגיע להיות יד ימינו. דריס חסר הטקט והמשעשע, בולט כמו כתם שחור בחולצה לבנה, באופן מילולי. הוא השחור היחיד באחוזה המרשימה של פיליפ וגם היחיד שמתנהג בחופשיות. ניגוד מעמדות הוא כבר נושא קבוע בקומדיות הצרפתיות העכשוויות, וכאן הוא המרכיב של מרבית ההומור. פיליפ נהנה מחספוסו, בורותו וחוסר המעצורים של דריס הנהנה מבגרותו של פיליפ. בין השניים נרקמת ידידות בה כל אחד מלמד את השני על החיים.
פרסומת
זהו הסרט הראשון אשר הביא את צמד התסריטאים/במאים אריק טולדנו ואוליבייה נקאש אל אור הזרקורים הבינלאומי. בהחלט מדובר בסרט נעים לצפייה הנהנה מהיתרון של קומדיות צרפתיות ויוצר דמויות מיוחדות ואף מגוחכות שהניגוד ביניהן יוצר מימד קומי מבריק. נכון, הסרט אינו ממציא מחדש את הגלגל אך עם זאת הוא מוכיח כי בדיחות קלאסיות פשוטות עדיין יכולות להפיל את הצופה מהכיסא. מי לא יצחק מהמבטים המזועזעים של עשירי צרפת הלבנים למראה של שחור משכונות עוני רוקד ברייק דאנס באמצע קונצרט?אולם, מה שמתחיל כטוב ומהנה די במהרה תופס דפוס של הומור טלוויזיוני אמריקאי משנות התשעים, עם שלל סיקוונסים קומיים שחוזרים על עצמם לא פעם ולא פעמיים. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהתחושה כי כל העבודה הקשה של צמד היוצרים אשר חשפו לנו באטיות זהירה את עולמן הרגשי של הדמויות נהרסת במערכה השלישית בה הם עברו על החוק הראשון בקולנוע: תראה אל תספר. לאורך הסרט אנו מקבלים טעימות מהמימד הרגשי והחיים הקשים שמאחורי החיוך של הדמויות, חבל ששתי סצנות מרכזיות מחריבות אל כל המלודרמטיות עליה עמלו.
האווירה מסתמכת ברובה על פס הקול, לו תפקיד מרכזי בסרט. הפסנתרן והמלחין האיטלקי לודיביקי אינאודי משחק בין הרגשות והעולמות השונים של הדמויות באמצעות שילוב של נעימות פסנתר אטיות וסוחפות ומוזיקה עכשווית וצעירה. גם כן, בדומה לצחוק המזויף בסיטקומים, הוא מכריז על סיקוונסים הומוריסטים דרך מוזיקה קלילה המשתלבת עם הגחמות של פיליפ ודריס.פרנסואה קלוזה ועומר סיי הם ללא ספק הסיבה העיקרית להצלחתו של הסרט. סיי, אשר כבר עבד בעבר עם הדואו טולדנו/נקאש, מצליח לשלב בכמות הנכונה בין הומור, אידיוטיות, חוצפה וקסם אישי כובש. מולו מוצג האנטיתזה, פיליפ הבורגני העשיר והמלומד אשר מאזין למוצרט ורוכש ציורים בעשרות אלפי יורו, המתברר כדי דומה לדריס כאשר חושף הומור אישי. את פיליפ מגלם קלוזה בהופעה נהדרת המצליחה לשבות את הלב ולהצחיק, והכל מבלי להזיז שריר."מחוברים לחיים", בניגוד לסרטים זרים רבים המוקרנים בבתי הקולנוע בארצנו, הוא סרט המתאים לטווח גילאים רחב שיהנה מהומור גרוטסקי צרפתי. למרות שניתן להטיל ספק באותנטיות וההומניות של הסרט על אף שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. לפחות ההומור עובד במרבית והמשחק מעולה.
טוב אבל לא מצויין. מדובר בהחלט בסרט ראוי אבל לא כזה שמצליח להתעלות מעבר לכך. פיליפ הוא איש עשיר שנותר משותק בעכבות תאונה. מבין מועמדים שונים למשרת המטפל האישי, הוא בוחר דווקא במי שלכאורה הכי פחות מתאים. דריס הוא גבר שחור משולי החברה, איש אלים שהשתחרר מהכלא, שכללים וחוקים הם רק בגדר המלצה עבורו. הישירות והבוטות שלו ,מערערים את השלווה ומפיחים רוח חיים חדשה אצל פיליפ וגם אצל יתר דיירי הבית. עומאר סי במשחק אפקטיבי עושה את הסרט למה שהוא. ציון 7.5.
שם:.MOR Rגיל:1508/10/2018 01:17:20
7/10
סרט שנון וחינני.
השחקנים נפלאים, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול מוסיף לא מעט לאווירה, הבדיחות קלילות ומשעשעות העריכה מעולה ורוב הדיאלוגים עשויים היטב ומרשימים אך התסריט והעלילה די שגרתיים, חסרי מקוריות ויצירתיות, לא מחדשים שום דבר ולעיתים קצת רדומים.
בקיצור, אפשרי לצפייה בכיף.
שם:אביגילגיל:2119/04/2017 19:12:54
10/10
משחק מצוין של שני השחקנים הראשיים. באיזה שהוא שלב העלילה קצת נתקעת והולכת לאיבוד, אבל בסך הכל- סרט מדהים שאף פעם לא נמאס לראות.