סרטו החדש של ראדו מיכליאנו ('הקונצרט', 'חיה ותהיה'), מתרחש בכפר הררי קטן בצפון אפריקה. במשך מאות שנים, מוטלת על נשות הכפר המשימה המפרכת של סחיבת מים בדליים מהמעיין הרחוק, בעוד הגברים המובטלים שותים תה ומעשנים. כאשר עוד אחת מנשות הכפר מאבדת את תינוקה בתאונה במדרון, מחליטה ליילה (ליילה בקהאטי), ה'פלפלית' של הכפר, שהמצב חייב להשתנות. כנטולות כל כח בחברה מוסלמית-פטריאכלית, משתמשות הנשים בנשק היחיד שבידן- האהבה. ליילה מגייסת את נשות הכפר לשביתת אהבה אמיצה- עד שיותקן צינור מים בכפר. מה שנראה בהתחלה כקפריזה נשית, גדל במהרה והופך את כל סדרי הכפר העתיק.ליילה אשר הצטרפה אל קהילת הכפר כאשר נישאה נישואי אהבה עם סאמי האקדמאי (סאלח בכרי), התומך במאבקה. אל מולו, אימו השמרנית (היאם אבעס) המנסה לשכנע את בנה לעזוב את האישה הסוררת ולהתחתן מחדש. ליילה זוכה לרוח גבית מ'האמא הגדולה' והמנהיגה הרוחנית וקצרת הסבלנות של נשות הכפר אשר חייתה את כל חייה בעבדות לגבר. הסרט מתאר גם את סבלן של נשות כפר נוספות: אחת עם בעל מכה, אחרת עם אהבה בלתי אפשרית ואחרת עם בן דתי-קיצוני. כאשר המאבק השנוי במחלוקת מאיים לעלות לליילה ולנשות הכפר בכל היקר להן, המאבק העקרוני נראה חסר הסיכוי, אך ליילה לא מתכוונת לוותר בקלות.
פרסומת
"מים ואהבה" פועל לפני נוסחה של סרטים אירופאים מסחרים רבים: הוא לפרקים מרגש, לפרקים מצחיק, דמויות משנה מקסימות, קליימקס בלתי נשכח וכמובן עוסק בנושא חשוב. אבל הבעיה המרכזית היא שכל מה ששובה לב תומצת לחמשת הדקות של הטריילר. הסרט עצמו ארוך מדי ועמוס בדמויות שטחיות. הכפר עמוס בנשים אשר חייהן הם מטאפורה חדגונית לדיכוי נשי, ובגברים העבדים למסורת דורסנית. מרוב קוי עלילה חלקיים וצפויים ואג'נדות פוליטיות 'מתחת לפני השטח', הצופה נותר, בפשטות, לא מספיק מוקסם. אולי זה המחיר אותו משלם סרט העוסק בנשים מוסלמיות בעולם השלישי שנכתב ובוים על ידי גבר יהודי מפריז.ובכל זאת ישנו חן מסוים לסרט בעזרת הרגעים הקטנים והמשעשעים שבמרחצאות, בנקודות המפגש ובהווי ההזוי של כפר שכוח האל הלוקח את עצמו כל-כך ברצינות. המצלמה מיטיבה לתאר את הכפר הפסטורלי וכמעט מצליחה להעביר את תחושת החיים בתוך החול המדברי. עוד גלגל הצלה הוא המשחק האותנטי והמשכנע של השחקנים הראשיים, ובעיקר בקהאטי כליילה היפייפיה, התמימה והלוחמנית. מולה עושים עבודה טובה גם בכרי כסאמי הנאור והמבולבל, עבאס כאמא הקשוחה וקשת היום, וכמובן ביואנה כ'אמא הגדולה' הממרומרת שלא דופקת חשבון.
"מים ואהבה" הוא אדפטציה של המחזה 'ליסיסטרטה ' (העוסק בשביתת מין נשית בכדי לעצור מלחמה בין ספרטה לאתונה) וזאת כדי לעסוק ביחסים שבין אישה, אהבה ומים לבין הגבר שליבו כבר 'התייבש'. העיבוד הזה רלוונטי לתקופתנו על רקע ה"אביב הערבי" ותהליך מודרניזציה של העולם השלישי, שחלק ניכר בו הוא גם המאבק על מעמד האישה, המסוגלת, אולי, להחזיר מים, אהבה ואנושיות. ברמה הקרובה יותר, הסרט לא רק מציג שחקנים מקומיים אלא גם מזכיר את המאבק בהדרת נשים. 'אם יש לך בעיה עם להסתכל על נשים', אומרת ליילה לאיש הדת המקומי, 'כסה את עיניך ולא אותנו ברעלות', כי 'זבובים נכנסים לפה פתוח'. בסופו של דבר מדובר בסרט פמיניסטי פשוט ואקזוטי, אם כי גם שטחי ונאיבי (יש שיאמרו- סרט לדייט ראשון).
ממש נהנתי מהסרט,למרות שכבר בתחילת הסרט מצוין שאינו מבוסס על סיפור אמיתי,ידוע שההתיחסות לנשים בחברות רבות מחפירה וכייף היה לראות את המלחמה שלהם.מעולה!!!!!!!!!אני ממליצה ללכת.
מים ואהבה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות