כשנכנסנו לבית הקולנוע, מבט של תדהמה עלה על פנינו. הקולנוע היה מלא עד אפס מקום. זה שיא גינס קטן (אם בינתיים מפעל גינס לא היה סוגר את דלתותיו, הייתי אכן שוקל לשלוח לו את הנושא לבדיקה), היות ודובר בסרט ישראלי. מזמן כבר לא זכיתי לראות מחזה שכזה - אולם בית קולנוע המציג סרט ישראלי, ושעמוס לעייפה במלח הארץ.כשהתעשתנו קלטנו עוד משהו - היה באולם ריכוז ענק, אבל ענק… של גרוזינים. טוב, נו, קשה לפספס אותם. הערה צינית שהושמעה מהכיוון לימיני הייתה בנוסח, לפיו אם היה מתרסק מטוס על אולם הקולנוע (דבר שאינו תלוש מהמציאות בימינו, תודו…), הוא היה גורם לג'נוסייד של העם הגרוזיני… ועם זאת, מעניין לראות כיצד הקהילה הגרוזינית באה לחלוק כבוד ליוצא העדה (הבמאי קוסאשוילי), אשר עשה את זה - סרט קולנוע עם 9 אוסקרים (אפילו שמדובר באוסקרים ישראליים…) - זה לא הולך ברגל.
פרסומת
ולסרט - מישהו כינה אותו פנינה, ואני מצטרף אליו בלב שלם. העלילה עוסקת, בקצרה, בזאזא (ליאור אשכנזי), סטודנט גרוזיני בן 31, הלומד מדעי הרוח באוניברסיטה, ואשר בינתיים הוריו מנסים בשצף קצף לשדכו לגרוזינית ראויה. אלא מה? נפשו של זאזא יוצאת אל יהודית, גרושה בת 34 ממוצא מזרחי, אשר מגדלת לבדה את ילדתה הקטנה. זאזא, אשר נכנע למנהגים ולערכי המסורת הגרוזינית הנוקשה, ממשיך להיגרר עם הוריו מדלת אל דלת בניסיון למצוא שידוך הולם, ואולם תמיד ברגע המכריע הוא מפוצץ את עסקת השידוך - ומרוויח עוד מעט זמן עם יהודית, ברומן סודי מעין הוריו ומהקהילה הגרוזינית. אבל לא לזמן רב…הבמאי הגרוזיני דובר קוסאשוילי מצליח לשרטט היטב את הקהילה הגרוזינית, ואולם נדמה לי כי באופן מוקצן למדיי בנקודות מסוימות. העדה מצליחה להיראות נלעגת, ואולי כך הוא רואה אותה, אם כי לא בהכרח בצדק. מה שכן, ניואנסים רבים אכן מצליחים לעבור דרך עדשת המצלמה, ונצפו פרצי צחוק רמים מהקהל, שנדמה שחש משוחרר מהגושפנקא שהוא מקבל מהבמאי, סוף סוף לצחוק קצת על עצמו.
ואולם הסרט קודר בהרבה מאשר הוא מצחיק. הסרט משרטט מערכות יחסים באופן מעניין, וניכר בבמאי שהוא יודע את מלאכת הקולנוע. מערכות היחסים אינן חוטאות לקיצוניות כמו הצגת הקהילה הגרוזינית, והשחקנים עושים עבודה מעולה. יצוין לשבח ליאור אשכנזי - שחקן נאה כשד, אשר מפגין משחק מעולה, שקט ומאופק, ועם זאת מלא רגש. גם שאר צוות השחקנים, לרבות רונית אלקבץ, מוני מושונוב ולילי קוסאשוילי ועוד אחרים וטובים, משכנעים מאד בפשטות משחקם נטול היומרות, ויוצרים מארג עשיר של דמויות מסביב לדמותו של זאזא.ועם זאת, הסוף מכה בצופה. ואם לא היכה בכם הסוף, סימן, כנראה, שהבמאי החמיץ את המסר העיקרי שלו כלפיכם. מעניין כיצד, בעדינות ובדרך מעודנת, מצליח הבמאי להציג את בעיית המילכוד אשר נתון בו הדור הגרוזיני החדש - תלישות בין אורח חיים מסורתי, ואפילו מיושן, לבין המציאות המודרנית החדשה והמתירנית של המאה ה- 21. היכנעותו של זאזא לאורחות החיים מהם צמח, אולי מנסה לספר לנו משהו מעבר למארג העלילתי, אוטוביוגרפי קמעא על הבמאי. ואולי לא - אולי זו סתם פרשנות שלי. בכל אופן, הסרט מספק נקודה למחשבה. שמתי לב, שהקהל יצא דומם יחסית מהסרט. אולי המסר עבר.לסיכום: מצחיק, מרגש, ועוכר שלווה בעת ובעונה אחת. 9 בסולם יגאל.
סרט יפה, אבל האמת היא שלא הבנתי אותו ממש...
כאילו הבסיס עצמו ברור אבל לא הבנתי מה הרעיון של הסרט...
גם אם כל הכבוד לבמאי דובר קאשסווילי סצינת סקס של איזו חצי שעה באמת הייתה הכרחית? אני ממש לא חושב, ובאמת כמעט כל הסרט זה דיבורים על זיונים ועל איך לגמור ובעיניי זה פשוט לא סרט אמיתי.
למה שאבא ובן ידברו על נושאי מין כאילו שזה איזה לא יודע מה...
בקיצור אם היו חותכים כמה סצינות מיותרות ומוסיפים חדשות הייתי רואה את הסרט עוד פעם בשמחה.
שם:עינבגיל:2231/05/2004 14:29:42
3/10
אולי בגלל הציפיות שהיו לי מהסרט בגלל כל הדיבורים עליו, ואולי כי הוא באמת מעאפן, לא ממש אהבתי...
אפשר אפילו לוותר.
שם:Rotem Cohenגיל:1712/04/2004 11:45:05
6/10
הסרט אחלה, אבל לא הייתי אומרת יותר מזה.
הוא כניראה מציג את האמת שבחברה הגרוזינית, אך למי שלא בחברה זו - קצת קשה להתחבר.
ישנם רגעים בהם הייתי שקועה, ובאמת הרגשתי מזדהה עם הדמויות וקיללתי דמויות אחרות, אך ישנם רגעים אחרים בהם הרגשתי שהסרט נמתח ושכבר הבנתי את הרעיון.
אחרי הכל, סוף הסרט מעביר את המסר שהבמאי ניסה להעביר. ועצוב שהמצב הוא כזה בחברה הזאת.