אני בוש להודות בכך, אבל אני לא מכיר את סרטיו הקודמים של הבמאי האיטלקי המוערך פאולו סורנטינו ש"זה בוודאי המקום" הוא סרטו הראשון המציג בבתי הקולנוע בישראל. הקיץ אני מתכוון להציב בפני משימה ובין שוברי הקופות לצפות בסרטיו הוותיקים יותר, כי התענוג השמיימי שבצפייה בסרט המסע הלא קונבנציונלי בכיכובו של שון פן הוא אחד הדברים היותר מפתיעים וקסומים שתראו השנה על גבי המסך הגדול.שון פן, בתפקידו הטוב ביותר מזה שנים והמקורי ביותר, מגלם את שיין, זמר רוק גלאמור מזדקן, המזכיר במראהו החיצוני את רוברט סמית' - סולן להקת הקיור. כשהוא הולך ומדבר הוא מזכיר יותר את אוזי אוסבורן על סמי הרגעה. שיין, עדיין מקפיד להתאפר מידי בוקר, לגדל שיער פרוע ובעיקר להתנהג כמו ילד חסר אחריות. הוא גם מסרב להופיע בקונצרטים או בטלוויזיה בעקבות טרגדיה שאיתה הוא לא מצליח להתמודד. הוא חי בדבלין, אירלנד, עם אשתו האוהבת שמוכנה לסבול כל שיגעון של הבעל התלוש.
פרסומת
כשנודע לו שאביו שאיתו ניתק מגע לפני עשרות שנים גוסס, הוא נאלץ לעזוב את אירלנד. שנים שכף רגלו לא דרכה על אדמת ארה"ב בעיקר בגלל ששיין סובל מפחד מטיסות. הוא עולה על ספינת שייט לניו יורק על מנת לראותו בפעם האחרונה. כשהוא סוף כל סוף מגיע לארה"ב אביו כבר לא מחכה לו אבל השחקן הישראלי, לירון לבו בהחלט כן עם בשורה.האב השאיר אחריו משימה אחת אחרונה עבור הבן המתנכר: לתפוס את הנאצי שעינה אותו במחנה הריכוז ולחסלו. שיין יוצא למסע חיפוש ברחבי ארה"ב אחר הקצין הגרמני שעינה את אביו ובדרך אל יעדו הוא עתיד להתבונן פנימה ולגלות את עצמו מחדש. בדרך הוא גם יפגוש טיפוסים אפרוריים מהמציאות האמריקאית כמו אם חד הורית ובנה או את המוסיקאי דיויד בירן שמגשים את חלומו של שיין בכל הקשור ליצירה.
התוצאה היא סרט מסע צבעוני עם מוסיקה מעולה, צילום ססגוני שבכל פעם מפתיע מחדש; סרט עמוס אווירה ייחודית שלא פוגעת בעלילה המקורית. כל זה משולב עם הומור טוב לב והתבוננות מלאת אהבה על האמריקנה בימים אלו. ואיך לא, שון פן מספק כאן אולי את הדמות הכי מוזרה וצבעונית שהוא גילם אי פעם. הוא עושה זאת באומץ רב ובווירטואוזיות מעוררת השראה."זה בוודאי המקום" אינו סרט שואה. הוא אפילו לא סרט נקמה אמיתי. זהו סרט התבגרות על כוכב רוק לשעבר, מדוכא, עצלן ואיטי, שהיה כל כך סגור בתוך העולם שלו שרק היציאה מהקונכיה שבה הוא חי ומרדף אחרי פושע נאצי יכולים להעיר אותו מהתרדמת שבה הוא שקע. איכשהו השילוב הבלתי הגיוני הזה בין רוקנרול, שואה, מרדף אחרי נאצי מזדקן, דיויד ביירן, שון פן ופרנסיס מקדורמנד כאשתו הכבאית, תחת ידיו של במאי איטלקי - עובד ומספק חוויה קולנועית בלתי נשכחת.
סרט הזוי ומיוחד וכמו שאומרים לא בשר ולא חלב.שון פן משחק משחק פלגמטי מעניין שבעת הקרנת הסרט אתה סה"כ נהנה מכולו , אבל כמו שאתה יוצא , ככה יוצא לך הסרט מהראש ולא נשאר ממנו כלום.לא "התעלפתי " מהסרט
סרט שלא מיועד לכל אחד, אלא רק לחובבי קולנוע וסרטי אוירה. שון פן במיטבו בסרט שלא הכל ברור ומתקשר בו אך הסוף המוצלח נותן הרגשה שהכל נופל למקומו. אמריקה האחרת.
"מסע קסום"
זה בוודאי המקום (עמוד סרט)
שון פן
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות