עודד דוידוף ("משהו לרוץ איתו", "תמרות עשן") שוב לוקח אותנו אל תוך השכונות והסמטאות החשוכות של ירושלים, אבל הפעם הוא מביט על החיים באספקט שונה לגמרי: קומדיה. והוא באמת מצליח להצחיק.רמי ואבישי, זוג סטלנים וחברי אמת, מבלים את הימים שלהם בעישון מריחואנה ולשחק בקבוצת הקטרגל השכונתית. מזל רע ומעט הדוניזם מובילים אותם לחוב אצל מאפיונר מקומי, אותו הם מנסים לכסות ע"י מיזם עסקי: סחר בסמים. בתוך קומדיית הטעויות הזו, בה החוב גדל בכל פעם שהם מנסים לשלמו, הסיבוכים של אהבה, חברות, הריון בסימן שאלה, כבוד, דת ומה שלא תרצו מובאים תוך כדי שמירה על סדר עלילתי וקצב קליל. רמי דוידוף ושגיא אזולאי יצרו דמויות עממיות למדי שמצליחות לשדר אותנטיות, גם אם הן לעיתים מוקצנות למען ההומור. כמו כן, צמד התסריטאים דאגו כי הלשון הירושלמית תהיה מלאה בסלנג סמים (אל דאגה, גם אם אתם לא מכירים הוא בהחלט מובן).
פרסומת
רמי דוידוף שהוא גם השותף לכתיבת התסריט מגלם את רמי, מי שלוקח את התפקיד הפעיל ביותר בסחר ואף נקלע למערכת יחסים די מיותרת עם דתייה תלותית (יובל שרף במשחק אנמי למדי). משחקו של דוידוף אמנם מצליח לרוב לשכנע, אך פעמים רבות זה מרגיש כאילו הוא מדקלם שורות במקום לשחק אותן. לידו ניצב איתי תורג'מן ("בית"ר פרובנס", "מדורת השבט", "בופור") בתור אבישי המנסה לגלות את עצמו באמצע שכונת השיכון דרך רוחניות. תורג'מן, בהופעה טובה מזו של שותפו, מנצל את המסע האישי של דמותו בכדי ליצור ממד הומוריסטי.אולם ללא ספק הכוכב הגדול של הסרט הוא אלון אבוטבול בתור שגיא המאפיונר השכונתי, שנראה יותר כמו בדיחה ירושלמית על משפחות הפשע מאשר דמות מאיימת. דמות הבריון המגוחכת בשילוב עם הכישרון הכביר של אבוטבול מאפשרים לו בקלות רבה כל כך להפיל את הצופה מהכיסא מרוב צחוק. האכזבה הגדולה ביותר בסרט היא העובדה ששאר חברי הקאסט המפואר, הכולל את צחי גארד ודני שטג, לא זוכים לקבל די זמן מסך מספק בכדי לחקור את דמותן ולנצל את כשרונם הרב.
בבסיסו של הסרט יושבת החברות של רמי ואבישי, הברומאנס אשר גובר על כל המכשולים ולמעשה מספק את הבסיס לסרט סמים טוב בו, למרות הפסקול הקצבי והמונטאז'ים המתארים התמסטלות, הסמים אינם הנושא המרכזי בסרט אלא משמשים במובן מסוים כזרז הגיוני, בהתחשב באופי הדמויות הראשיות, אשר דוחף אותן ליציאה למסע. את העומק האמיתי דאגו האחים דוידוף להעביר דרך הרצונות, הפחדים והבלבול של הדמויות, אפילו דרך מגרש הקט-רגל ולא דרך המסיבות, הג'וינטים והבאנגים. למרות שלעתים הוא צפוי ואף מרגיש מעט ארוך מדי, "הדילרים" הוא קולנוע ישראלי מבדר המספק חוויה מהנה לימות הקיץ החמים.
מתיש ולא הצחיק(אותי). מנסה להיות סרט סטלנים סטייל סרטי הסטלנים המצוינים של הוליווד סטייל ג''אד אפאטו בתוספת עממיות ישראלית אך מה שקורה זה שזה לא מגיע אפילו לרמה של סרטי הסטלנים הגרועים אלה זה נראה כמו שילוב של עספור והאלופה עם מורידים מעספור את החוכמה. איתי תורג''מן שחקן טוב בהופעה שלא תיזכר אצלי כהופעה מרשימה וככה כל הקאסט. בקיצור אפשר ואפילו רצוי לוותר על הסרט הזה ולראות במקום סרט סטלנים איכותי ,אני ממליץ על הסרטים של סת'' רוגן וג''אד אפאטו
שם:דילרגיל:3421/05/2013 11:48:23
7/10
סרט טוב בהשוואה לשאר הסרטים הישראלים של ימינו אנו...
בלי יותר מידי ציפיות ניתן בהחלט להנות מהדמויות המעולות שמשוחקות מצויין ומהצצה לחיי היום יום בשכונה עצובה.
יובל שרף בהופעה הורסת, איתי תורג'מן המצויין כמו גם אלון אבוטבול הקטלני בתור הגנגסטר מעבירים בכיף את הזמן ומעלים לא מעט צחוקים. אפשר לראות רק לא לפתח יותר מידי ציפיות. גם על צפייה בקולנוע אפשר לוותר. תהנו
שם:אוריגמיסטגיל:3018/12/2012 19:31:46
2/10
סרט גרוע. יצאתי בהרגשה של בזבוז זמן. סצינת מין בין גברים מיותרת לחלוטין, פשוט לא לראות!!!