עלייתו של האביר האפל | ביקורת סרט

משימה קשה במיוחד עמדה בפני הבמאי/תסריטאי כריסטופר נולאן, איש הקולנוע הבריטי שעומד מאחורי הקאמבק של איש העטלף אל חיינו. "באטמן מתחיל" (2005) החזיר את הקהל אל אולמות הקולנוע אחרי ההתרסקות הביקורתית והכלכלית של "באטמן ורובין" (1997) הקאמפי בבימויו של ג'ואל שומאכר. סרט ההמשך "האביר האפל" (2008), הוא לא רק הטוב ביותר אי פעם בסדרת הסרטים בכיכובו של המיליונר חובב העטלפים, הוא גם אחד הסרטים המצליחים בכל הזמנים ורבים כבר הגדירו אותו כיצירת מופת. כאדם שצפה בסרט 3 פעמים בקולנוע קשה לי להתווכח עם המסקנה הנ"ל.אחד האירועים סביב "האביר האפל" היה כמובן מותו הטראגי של הית' לדג'ר, בהופעתו הקולנועית הטובה ביותר כג'וקר הפסיכופט. לדג'ר שמצא את מותו לפני יציאת הסרט למסכים גם זכה בפרס האוסקר לשחקן משנה. עכשיו מגיע הסרט השלישי בבימויו של נולאן שצריך להתמודד עם משימה בלתי אפשרית שאפילו במאי מבריק כמוהו עומד להתקשות ולהתמודד איתה - להתחרות ביצירת מופת של עצמך. יצירה קולנועית שהפכה לקלאסיקה וחלק מההיסטוריה של הקולנוע בזמן אמת, כאשר היא מוצגת על המסך הגדול. תחושת הלחץ והפאניקה של היוצרים מורגשת היטב. הציפיות מהסרט השלישי של נולאן בטרילוגיה שלו לבאטמן, כל כך גבוהות והדבר עלול להיות בעוכריו של הסרט החדש ולכן ההמלצה המיידית שלי היא לצמצם את הציפיות למינימום ופשוט להנות. "עלייתו של האביר האפל" הוא לא יצירת המופת מלפני 5 שנים, אבל הוא עדיין סרט עשוי היטב וראוי לחלוטין. כמו כל סרטיו של נולאן גם התסריט הזה מורכב מדמויות מנומקות וכמובן מבחינה ויזואלית הוא מרשים מספיק כדי לספק לצופה חוויה קולנועית קייצית ומבדרת.השם שהכי יכול להתאים לסרט החדש הוא דווקא "עלייתו של המשבר הכלכלי" והעלילה, איך לא, מתייחסת למשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב והעולם כולו בספטמבר 2008. העלילה מתרחשת 7 שנים אחרי סיום הסרט הראשון. באטמן נעלם כלא היה, אחרי מותו של התובע המחוזי, הארווי דנט שבמהלך הסרט השני הופך לרוצח הפסיכופט Two-Face. מלבד המפקד ג'יימס גורדון שיודע את האמת כולם בטוחים שהארווי דנט היה חף מפשע ואילו באטמן הרג אותו. ברוס וויין המיליונר מסתגר בטירה שלו. מצבו הגופני רע, הוא מפסיק לעטות על עצמו את מסיכת העטלף ונותן לעיר לגותהאם סיטי להסתדר בלעדי הנוכחות שלו ברחובותיה. הוא גם יורד מנכסיו והופך להיות כאחד האדם.אויבו הפעם הוא ביין, אדם שרירי בעל מסכה מטרידה על פניו ובעל קול סטריאופוני המגולם בעוצמה רבה על ידי טום הארדי הגברתן. הארדי הוא שחקן מעולה וכל מי שצפה בהופעתו הכריזמתית בסרט הכלא הבריטי "ברונסון" יודע שיש למה לצפות. ביין הוא הרוע המושלם: יש לו מטרה אחת והיא להחריב את גותהאם סיטי, להפוך את העשירים לעניים ואז לחסל אותם בעזרת בית משפט הזוי כאשר השופט הוא אחד הנבלים בתפקיד אורח; לתת לפשוטי העם את הכוח, להפוך את האסירים לצבא הפרטי שלו, ובסופו של דבר להעלות את העיר בלהבות בעזרת פצצת אטום.אבל עדיין ולמרות הכל, דמותו המאיימת של ביין לא מצמררת ומטרידה כמו הגוק'ר הפסיכופט בגילומו הבלתי נשכח הית' לדג'ר. יש משהו צפוי מדי בדמותו של ביין וגם הטוויסט הלא ממש מפתיע בסוף הסרט שמעניק עוד נופך לדמותו בסופו של דבר מונע ממנו להיום הרשע האולטימטיבי. אן האת'ווי נכנסת לנעלי העקב של סלינה קייל הפורצת האתלטית המוכרת לקהל הרחב כאשת החתול. נכון שזאת לא מישל פייפר הפאם פאטאל הסובלת מסוג של סכיסופרניה קשה במיוחד בעלת נטיות אובדניות. האת'ווי עושה את תפקידה בצורה אלגנטית ראויה לחלוטין עם ממד קומי לא בוטה מדי.גארי אולדמן, מייקל קיין ומורגן פרימן חוזרים לגלם את הדמויות המוכרות משני הסרטים הקודמים. יש גם הופעת אורח של אחד השחקנים מהסרט הראשון בסדרה. מצטרפים לצוות השחקנים: ג'וזף גורדון לוויט כשוטר צעיר ואידיאליסט, מריון קוטיאר כמירנדה טייט - אשת עסקים המתאהבת בברוס וויין, מת'יו מודין כמי ששואף להיות מפקד המשטרה הבא של גותהאם סיטי ושם לעצמו מטרה לתפוס את העטלף וג'ונו טמפל כעוזרת של אשת החתול. 250 מיליון דולר הושקעו בסרט הזה ומרגישים זאת: פעלולים מרהיבים, קרבות גדולים מהחיים, מיטב כוכבי הוליווד פלוס שני ישראלים בתפקידים קטנים ומשמעותיים (אלון אבוטבול ואורי גבריאל) ובאותה מידה הוא גם סובל מאפקט הסרטים המנופחים תקציבית: הסרט ארוך מדי ובתסריט יש יותר מדי חורים. למרות ועל אף כל הבעיות, "עלייתו של האביר האפל" יהיה הסרט המדובר ביותר הקיץ ובהחלט סיום מכובד לשלושת סרטי הבאטמן שכריסטופר נולאן ביים. עלייתו של האביר האפל (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט)