הסרט "המילים" הוא ניסיון הבימוי הראשון של השחקן בריאן קלוגמן ולי סטרנטהל שהקרדיט המרכזי שלהם הוא שהם היו בצוות שכתב את הסיפור (לא התסריט) לסרט "טרון: המורשת". כולי תקווה שזה יהיה גם סרטם האחרון כי מזמן לא נצפה סרט עם כל כך הרבה פוטנציאל שהולך לאיבוד. הסרט עוסק בכישלון, ברצון להצליח, באכזבה ואשמה והיה יכול להיות מעניין, אולם טיפול חובבני מותיר אותו בגדר אכזבה.קליי האמנוד (דניס קווייד) הוא סופר מצליח שמקריא קטעים מתוך ספרו החדש באירוע השקה מיוחד. מכאן הסרט מתחיל להתחלק למספר ממדים. הראשון, הוא העולם האמיתי, ודמותו הסבוכה של האמונד אותה אנו מנסים לגלות בעזרת ספרו החדש וכן גם בעזרתה של סטודנטית צעירה ומפתה (אוליביה ווילד). הממד השני הוא הסיפור אותו מקריא האמנוד, בו בראדלי קופר מגלם את רורי, סופר מתחיל שחי בברוקלין על חשבון אביו, יחדיו עם ארוסתו המתוקה יתר המידה. לאחר שנכשל להוציא לאור את פרי יצירתו עליו עבד במשך שלוש שנים, נתקל רורי ביצירת מופת ספרותית בתוך תיק ישן אותו רכש בפריז ונעמד בפני דילמה מוסרית: האם לגנוב את היצירה? כן. אבל מה קורה כאשר מגיח זקן אלמוני וטוען כי הסיפור הוא למעשה שלו?
פרסומת
בנקודה זו אנו נכנסים לממד השלישי. סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. בעוד הזקן מגולל את סיפור חייו הטרגי של סופר אלמוני מוכשר, שעל חשבונו מצליח רורי בר המזל, עולים בשרלטן הצעיר רגשות אשם קשים עליהם מסרב הזקן למחול. באופן אירוני למדי הסרט, אשר מציג בפנינו את מה שמתואר כיצירה הספרותית הגדולה ביותר שנראתה בעשור האחרון, כושל בכל רובד אפשרי. תסריט נדוש, בימוי חובבני ושחקן ראשי שאינו מצליח ליצור עומק ממשי.ראוי לציין כי קלוגמן וסרנטהל מצליחים להוציא ממרבית הסגל הופעה מעניינת. דניס קווייד משלב בתוכו מן החן שמאפיינת את דמותו של רורי ומן הזעם והנרגנות של הזקן ומעורר בצופה את התהייה האם סיפורו הוא זה של רורי או שמא של הזקן? אבל מי שגונב את ההופעה הוא ג'רמי איירונס בתור הסופר האלמוני חסר המזל. איירונס מצליח להעביר את הכעס של גנבת סיפור חייו אך אף יותר את החרדה והדיכאון מן העבר אשר ממשיך לרדפו. זהו דווקא השחקן הראשי ביותר שמצליח לאכזב. בראדלי קופר מציג הופעה דלת עניין ונכשל להעביר את הקונפליקטים הפנימים והמועקה של מעשיו. משחקו האנמי הופך את רורי לדמות צללים שרק מחכה לשחקני משנה שימלאו את החלל.
הסרט מתיימר להיות שונה בכך שאין בו סוף הוליוודי ומשדר את מוסר ההשכל שלא ניתן לתקן כל עול. התוצאה הייתה יכולה להיות טוב אלמלא הסרט כולו היה נעשה בצורה קיטשית עד כאב. הפסקול הדביק שלא מפסיק להתנגן מהדקה הראשונה ועד הכתובית האחרונה,הקריינות שנראית כאילו יצאה מתוך סרט טלוויזיה והבחירה להציג את סיפורו של הזקן כאילו צולם במצלמה ישנה ובמשחק מוגזם וחסר דיאלוג, הופכים את הסרט ליצירה שמאוד רוצה להיות קלאסית אבל היא מתחנפת ומרדימה.
וואו. פשוט וואו. לזה אני קוראת יצירת מופת! העלילה סוחפת ברמות לא רגילות, השחקנים מעולים (במיוחד בראדלי קופר החתיך, אחד מהשחקנים האהובים עליי!), פשוט שלמות שאין כמותה. דרמה מרגשת, עוררה בי כל כך הרבה רגשות ותחושות... ובתור אחת שמאוד אוהבת לכתוב ושואפת להוציא ספר לאור ממש יכולתי להתחבר לסרט. הסוף פתוח, ואף על פי שאני לא מתה על סיומים פתוחים, אני חושבת שבסרט הזה הסוף הפתוח העביר איזשהו מסר ונקודה למחשבה. פשוט מדהים, בכל מובן המילה. סרט שעשוי כל כך טוב, אינני מבינה איך הוא לא זוכה אוסקר או שובר קופות, לדעתי ממש מגיע לו!!
שם:מבקר בוגרגיל:4020/04/2013 15:22:11
8/10
המילים סרט שמעלה מחשבות והרהורים במהלך ואחרי הסרט. תסריט מיוחד ומסקרן, משחק טוב של בראדלי קופר. קשה להחליט לאיזה זאנר הסרט שייך היות ויש כאן סיפור בתוך סיפור. הקצב קצת איטי לטעמי, אבל העלילה מתפתחת בצורה מספיק מעניינת בשביל להחזיק את הצופה מול המסך. סרט טוב, שונה, מיוחד.