לא ברור כיצד דווקא הסרט הקטן והשולי הזה הגיע אל בתי הקולנוע בישראל. עוד יותר תמוה שהמפיצים שלו הם בתי קולנוע לב הרגילים להפיץ סרטים קצת יותר איכותיים בדרך כלל. לטענת מספר ידידות נראה שהסיבה המרכזית היא הנוכחות של השחקן יו לורי החביב עליהן במיוחד מהסדרה "האוס". אבל הנוכחות שלו ושל צוות השחקנים לא מצליחה להציל את "אורנג'ס" מלהיות אחד הסרטים המיותרים שזכו להגיע לבתי הקולנוע בישראל בשנת 2012."אורנג'ס" רוצה להיות קומדיה סאטירית שתוקפת את הפרברים והבורגנות האמריקאית אבל פשוט רחוקה מלספק את הסחורה: העוקץ שלה כמעט ואינו קיים. התעוזה לא מתממשת והסאטירה נשארת על הנייר רק כרעיון חביב ולא יותר מזה. מדובר בעוד מוצר קולנועי עצמאי שגרתי שהוקרן בפסטיבל סאנדנס והצליח לקחת שחקנית נפלאה כמו קתרין קינר ופשוט להוציא אותה רע יותר מאי פעם.
פרסומת
קינר שהפכה לכוכבת סרטים עצמאיים בעזרת דמות אסרטיבית והצינית אף פעם לא נראתה כל כך אומללה. די עצוב לראות אותה מתבזבזת כעקרת בית נבגדת שלא יודעת מה לעשות עם החיים שלה. תאכלס היא היתה צריכה לבגוד בבעלה המעצבן ולנהל את הרומן עם בתם של החברים בגילומה החביב של לייטון מיסטר מהסדרה "גוסיפ גירל".עוד שחקנים של סדרות טלוויזיה מככבים בסרט הירוד הזה, ביניהם אליסון גיני מ"הבית הלבן", אדם ברודי מ"או.סי", טים גאן מ"האשה הטובה". גם שחקן האופי החביב אוליבר פלאט נמצא כאן. הדמות החשובה ביותר בסרט היא של אלייה שאוקט המגלמת את בתם של לורי וקינר. כוכבת "משפחה בהפרעה" מלווה את הסרט בתובנות עלובות במיוחד שאמורות לגרום לנו לחבב אותה אבל משיגה תוצאה הפוכה. כך שכנתה הצעירה והיפה שגורמת להוריה להיפרד הופכת לחביבה יותר מהנפגעת המרכזית.
התסריטאים איאן הייפר וגאי ריסס לא ממש מספקים תסריט שאפשר לעבוד איתו ואילו במאי הטלוויזיה הבריטי ג'וליאן פארינו מספק לנו במקרה הטוב סרט טלוויזיה שאולי יהיה ראוי להציג בערוץ הולמרק או בערוצי סרטים באמצע הלילה. בכל מקרה, קולנוע זה ממש לא.
לא כזה מרתק..יש בו שחקנים שאני אוהבת וטובים אבל זה לא עושה את הסרט לטוב העלילה יבשה ומשעממת כזאת אין משהו מרתק וצפוי שיעשה לך חשק להמשיך לצפות בסרט עדיף משהו אחר