ברוכים הבאים הביתה ביקורת סרט

Bienvenue Parmi Nous Movie Review

סביון איינשטיין על "ברוכים הבאים הביתה":
"פיסת חיים צרפתית משובחת, בהגשה מעודנת – מעדן ללב."

סרט ארכיון שתף/י

משחק פטריק שנה, ז'אן למבר, מיו מיו, ז'ק ובר במאי/ת ז'אן בקר

דרמה

ביקורת סרט לברוכים הבאים הביתה מאת סביון איינשטיין | מבקרת

ציון המבקר

"אנושי ומרגש"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

70.6% בבית

23.5% לא אצפה

5.9%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

זה כבר למעלה משנה שטלאנדייה לא מצליח לצייר. בגיל 60 הוא אמור להיות המאושר באדם עם קריירה מזהירה, כסף, אישה אוהבת, ילדים מקסימים ובית בדרום צרפת. אבל הוא לא. הוא בדיכאון, לא רוצה לקום בבוקר ויושב בסטודיו רק כדי לקרוע את ציוריו. אין לו כוח יותר לצייר, לאהוב או לחיות. הוא רוצה למות. מעבר לכך שטלאנדייה עצמו ציני ומשעשע, העובדה שאף אחד מהסובבים אותו לא מצליח להבין מה כל כך רע לו, הופכת את הסיטואציה ליותר מצחיקה מאשר עצובה. אבל זה ברור לחלוטין שאלא אם כן יקרה משהו יוצא דופן, הנסיעה אליה יוצא ברכבו בצהרי היום תסתיים במותו.למזלו נקרית בדרכו מארילו, נערה כבת 15 שברחה מהבית ואין לה לאן לחזור. ומי שנראית תחילה כבת טיפש-עשרה מטרידה, חצופה וחסרת מושג, הופכת להיות המוזה שמחזירה אותו לחיים. יחסי האב ובת הנרקמים בין השניים, כל אחד אבוד ובמנוסה מהשדים שלו, גורמים להם להאמין שוב בחדוות קיומם. הנאיביות שלה אל מול תחושת מיצוי העולם שלו, מפגישה התלהבות ראשונית עם ידע של שנים ומעוררת אצל שניהם רצון לחיים אחרים. הם מצילים זה את זו ללא דרמות מיותרות, כינורות או ציפייה לתמורה ואנחנו איתם.

"ברוכים הבאים הביתה" הוא מסוג הסרטים שגורמים לך לשכוח שאתה צופה בסרט; אתה לא מוטרד מאיכות הצילום, מחיתוך העריכה, מהסטיילינג, מהבימוי או מיכולות המשחק. הלב עובד והמוח מנוטרל משיפוט האימאג'ים שלמולך כיצירה. אתה עסוק בדמויות ושופט כמו בחיים – אתה אוהב, אתה דואג, אתה מתעצבן, אתה צוחק, אתה נקשר.ומרגע ידלקו האורות וינוגבו הדמעות, אנחנו נשבח את העשייה הקולנועית הלא מתיימרת ולא מתערבת שבכוחה להביא דרמה אנושית קטנה ואמיתית למסך הגדול. התסריט המהודק והשנון להפליא (אדפטציה לספרו של אריק הולדר), הבימוי הלא מתאמץ, פטריק שנה (טלאנדייה) וז'אן למבר (מארילו). שנה ולמבר הם הכוכבים נטולי האבק. באופן כה טבעי ואנושי הם עוטים על עצמם את הדמויות של טלאנדייה ומארילו שקשה לנו להיפרד מהם אחרי 90 דקות.

אוהבי האפקטים, ריגושים ויזואליים וטוויסטים עוקבים בעלילה, לא ימצאו את אשר אהבה נפשם ב"ברוכים הבאים הביתה". אבל אלו שאוהבים לטעום מפיסת חיים צרפתית מרגשת ונוגעת המותירה על הלשון טעם של עוד, כדאי שלא יפספסו.

סביון איינשטיין | מבקרת

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

ברוכים הבאים הביתה - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: דפנהגיל: 4609/01/2013 06:39:49

8/10

ברוכים הבאים הביתה, ככל הסרטים הצרפתיים, מתחיל בתיאור הדמות הראשית: מר תלאנדייה (פטריק שנה), צייר ידוע ומצליח כבן שישים. יש לו בית יפה, אישה בשם אליס (מיו מיו), שלושה ילדים ונכדים. אך תלאנדייה אינו משתף פעולה עם בני משפחתו. הוא שקוע בדיכאון, הפסיק לצייר ואינו יודע מה לעשות עם עצמו. יום אחד הוא משאיר פתק המבקש שלא יחפשו אותו, לוקח את רכבו ונוסע ללא מטרה ובלי לומר דבר למשפחתו או למכריו. בדרך, בגשם חזק מאוד, הוא עוצר טרמפ לנערה בגיל העשרה ששמה מרילו (ז'אן למבר). מרילו היא נערה מתבגרת ומרדנית שבורחת מחיים קשים אצל אמה ובן זוגה האלים. תלאנדייה ומרילו יוצאים למסע של בריחה מהחיים וחיפוש חיים חדשים וטובים יותר. הצילומים בסרט יפים, ברורים וצבעוניים. הסרט עצמו מרגש מאוד, מותח ומרתק, ולפעמים גם מצחיק. אני מאוד נהניתי ואני ממליצה עליו לכולם.

קישורים