הבמאי הספרדי חואן אנטוניו ביונה צולל את לב ליבה של רעידת האדמה באוקיינוס ההודי, אחד האסונות הקשים בהיסטוריה האנושית, בסרט שלא פוסח על אף רגש ומצליח לזעזע, להגעיל, לרגש ופה ושם גם לשעמם, דרך סיפורה של משפחה אחת, שנגד כל הסיכויים, הצליחה להינצל ואף להתאחד.הסרט פותח בטיסה לחופשה משפחתית לתאילנד. כבר אז מכריז הבמאי על הרכב הצוותים העתידיים במסע להינצל דרך יצירת דינמיקה המפרידה ביניהם, ע"י סידור הישיבה במטוס. צוות אחד יורכב מאב המשפחה, הנרי (יואן מקגרגור), המלווה בשני הבנים הצעירים ובשני, יתמודדו האם מריה (נעמי ווטס) ובן הזקונים לוקאס עם הצונמי. כותרת הסרט לא משאירה מקום לדמיון ולאחר אקספוזיציה קצרצרה של גן העדן בו שוהים בני המשפחה, ביונה לא ממתין זמן רב ובמהרה זורק את הדמויות לתוך האסון.
פרסומת
בעודם משתכשכים להם במי הבריכה ומשחקים בכדור מגיע נכשול ענק מכיוון הים וסוחף עמו, כמובן, את כל מה שבדרך. מופרדים, כעת על בני המשפחה להינצל ולמצוא אחד את השני. מכאן הסרט מצליח למתוח את הצופה בעוד מריה הפצועה ולוקאס, שקיבל זריקת התבגרות של עשרים שנה בחמש דקות, מנסים למצוא עזרה ואפילו על הדרך מצילים ילד צעיר ואבוד. ביונה לא חושש להציג מראות קשים. מעבר לסיקוונס מרשים בו הוא מציג הן את גודל האסון והן את החוייה האינדיבידואלית והקשה של היבלעות בתוך גל אימתני שכזה, הוא גם מתמהמה לאורך זמן על פצעיה של מריה: חתכים מתחת לשד השמאלי, חור ברגל ופציעות מעל העין. במהלך מסע הגסיסה של אמו, לוקאס הנחוש למצוא את אביו ואחיו האבודים, מקבל חיזוקים מוראליים די כפויים מאירועים ארעיים שלא באמת מועילים לעלילה.חלקו הראשון של הסרט אינו פשוט לצפייה, אולם חלקו השני קשה עוד יותר. לא בגלל מראות קשים אלא בגלל הקיטש שנוטף ממנו. הנרי, לאחר שמוודא כי שני הבנים הצעירים במשפחה הצליחו להינצל ללא פגע ממשי מהצונמי, יוצא למצוא את מריה ולוקאס במהלכו הוא מוצג כקדוש מעונה בעוד אלו אשר לא חוו על בשרם את עוצמת הגלים מוצגים כחסרי לב וקרים. מעבר למניפולציה רגשית זו, ביונה מתעלם כמעט לחלוטין מהתושבים המקומיים. מתוך 230,000 האנשים שמתו באסון, רובם היו תושבי האזור. קשה להתעלם מתחושת הפספוס מכך שאת הפניקה ותחושת האבל הלאומית, לא היה ניתן להרגיש בסרט אלא רק את הבלבול והפחד של התיירים.
חלק ניכר מהמתח והחשש לעתידם של הדמויות בקרב הצופים נובע מיכולת מרשימה של סגל השחקנים. לאחר שכיכב על בימת תיאטרון ויקטוריה בלונדון במחזה הזמר "בילי אליוט", טום הולנד בן השש העשרה מביא את אותם רגשות של ילד אמיץ במסע התבגרות גם אל המסך בתור לוקאס. הופעתו של השחקן הצעיר כה מרשימה מכוון שדמותו של לוקאס נאלצת להתמודד עם מגוון הרגשות והקשיים הרבים ביותר. בצוות ההישרדות השני עומד יואן מקגרגור, בוגר אסכולות דני בויל, ג'ורג' לוקאס וטים ברטון. מקגרגור אמנם מככב בחלקו הדל של הסרט אולם בכל זאת מצליח להפגין את כשרונו יוצא הדופן במונולוג בלתי נשכח וסוחף בו דמותו מצליחה להודות ברגשותיה הכאוטיים."הבלתי אפשרי" הוא סרט שמצליח לנוע בין הז'אנרים של מתח, אימה ודרמה בהרמוניה ובכך מצליח להעביר את מכלול הרגשות והמוטיבים של חוויית המשפחה. הניצחון הוויזואלי ויכולת המשחק המרשימה מאפשרים לצופים להרגיש כאילו הם חלק מהמסע עד להופעתן של סצנות סוחטות דמעות הוליוודיות המנסות להבטיח רגש אולם רק גורמות לאובדן ההזדהות בקרב הצופים.
בנאלי וסתמי.סרטי אסונות קיימים בעולמנו כבר עשרות שנים והז''אנר הזה מיצה את עצמו. תמיד המבנה הוא אותו מבנה וגם העלילה די צפויה בדרך כלל. סיפורה האמיתי של משפחה ,הכוללת זוג עם שלושת ילדיהם. בזמן חופשה בפוקט שבתאילנד בשנת 2004 ,הם חווים את אסון הצונאמי. האירוע הקטלני מפצל אותם בעל כורחם ,כאשר האם ובנה הבכור יוצאים למסע הישרדות בנפרד וכך גם האב עם שני הילדים הקטנים.למרות האפקטים והמוזיקה הדרמתית, לא התלהבתי. הרגיש לי מלאכותי ומאולץ.
שם:מיכלי1987גיל:3106/03/2019 22:20:53
7/10
טום הולנד במשחק מרתק, אמיץ ומעורר השראה.
סה"כ סרט חזק הממחיש את ממדי האסון,
אך חוטא בכך שלא מראה את התמונה הכוללת.