יום ראשון הגדול ביקורת סרט

Any Given Sunday Movie Review

יגאל קולוף על "יום ראשון הגדול"

סרט ארכיון שתף/י

משחק אל פאצ'ינו, קמרון דיאז, דניס קוויד, ל.ל.קול ג'יי במאי/ת אוליבר סטון

דרמה

ביקורת סרט ליום ראשון הגדול מאת יגאל קולוף | מבקר

ציון המבקר

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

4.1/10

היכן תצפו?

בקולנוע

20.0% בבית

60.0% לא אצפה

20.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אוליבר סטון הוא אחת הדמויות המרתקות ביותר בעולם הבימוי. סרטיו שנויים במחלוקת, אמנם, אבל כשרונו אינו שנוי במחלוקת. הוא ניחן בתפיסות ויזואליות ייחודיות, המוצאות מקום נכבד בעריכת הצילום בסרטיו. גם סגנונו הבוטה מוצא מקום הן בבימוי והן במסרים שהוא מעביר לקהל הצופים. במובן זה יום ראשון הגדול הוא סרט אופייני של אוליבר סטון, אולם בכך העסק לא מסתיים.עלילת הסרט, בקליפת האגוז, מספרת על טוני דימאטו (אל פצ'ינו), מאמן פוטבול וותיק, אשר שיא הקריירה שלו כבר מאחוריו. בעלי הקבוצה, שהיה חברו הטוב, נפטר זה מכבר והוריש את ניהול הקבוצה לידי בתו, אשר הנה מנהלת עסקים צעירה, ללא ערכים של אהבת הספורט, אלא רק תחשיבים כלכליים תזרום מזומנים לקופת הקבוצה. תוסיפו על זה גם את פציעת חברו הטוב של המאמן, שהוא גם קפטיין הקבוצה המהולל והסוס שבע-הקרבות שלה, אשר כבר כוחו אינו במותניו, ושרשרת הפסדים רצופים לקבוצה, ותקבלו תמונת מצב לפיה מאמן הקבוצה, טוני דמאטו, בצרה צרורה.

נכון? לא בהכרח. טירון אלמוני שלו ניתנת הזדמנות, ווילי בימן (ג'יימי פוקס), מוכיח כי סופר סטאר חדש נולד באותו המשחק. הצרה היא, שכמו כל טירון חדש בעידן הספורט המודרני, מדובר באדם אגואיסט אשר מעונין רק בהעשרת קופתו הפרטית, ואינו יודע משחק קבוצתי מהו. הוא אינו מודע לעקרונות עליהם נבנה משחק הפוטבול, וגורם לקריעת הקבוצה מבפנים בתהליך הדרגתי, כיוון שהוא אינו מתייעץ באשר למהלכים הקבוצתיים, ומעונין לקדם רק את עצמו - מה שגורם למתיחויות קשות עם חבריו לקבוצה, מה שגורר גם מתיחויות קשות בין המאמן קשה-היום, שמצדד בקפטן הזקן והפצוע, ובין בעלת הקבוצה שמעונינת בטירון החדש, וילי בימן, על מנת שהניצחונות יתחילו לזרום וכך גם תתפח קופת הקבוצה.אוליבר סטון ידוע בדרך כלל בזכות סרטיו הפרובוקטיביים העוסקים בנושאים פוליטיים מורכבים בהיסטוריה האנושית של המאה העשרים. סרט פוטבול הוא תפנית אדירה בעבורו, אולם הוא מביא לעלילה רדודה יחסית את כל הניסיון שצבר, והוא מכניס צבע ותזזיות לעלילה פשטנית במידת מה, והופך אותה לסרט חי וקיצבי. זירת המשחק הופכת תחת שרביטו לקולוסיאום בו לוחמות שתי קבוצות של גלדיאטורים על חייהם ועל כבודם. הוא מכניס אלמנטים של מתחים בין עבר לעתיד, בין חדשנות למסורת, ובין ערכים לחומרנות.

אוליבר סטון הוא גם במאי של סמלים - תמצאו אותם בכל מקום בסרט. למשל, כשרופא הקבוצה מתבקש ע"י אחד השחקנים לתת לו מינון יתר של קורטיזון, ומתחבט בדילמה אתית, כשעל הרקע של הקיר מאחוריו מתנוסס סמל הנחש של גילדת הרפואה. כמו כן בסצינה היפהפיה, בה המאמן (פצ'ינו) מזמין את השחקן הצעיר והשחצן וילי בימן אל ביתו, ומתפתח ביניהם ויכוח שמסמל את התהום הפעורה ביניהם ובין מה שהם מייצגים. ברקע המצלמה עוברת אל הסרט "בן חור" המוקרן על מסך ענק בביתו, ובו הקטע הקלאסי של מירוץ הרכבות בו יש מאבק בין בן חור למושל הרומאי. הסצינה הזו מסמלת את המאבק שהוא מוטיב חוזר במהלך הסרט - עבר מול עתיד, כבוד מול חומרנות. סטון, אגב, גם קורץ לנו בשובבות כאשר הוא מביא את צ'רלסטון האסטון, ששיחק את בן חור, לגיחה קצרה בתפקיד הקומיסיונר של קבוצת הפוטבול.זהו אחד מסרטי הספורט הטובים ביותר שראיתי מזה זמן רב. עם זאת, סגנונו של אוליבר סטון הוא שנוי במחלוקת. כמעט אין אנשים שנהנים מסרטיו "ככה ככה" - או שאוהבים מאד או שלא... עם זאת מומלץ בחום. הסרט משופע בשחקנים רבים ואיכותיים, וגם פצ'ינו, כהרגלו בקודש, מפגין משחק מעולה ואנושי. הסאונד המדהים בשילוב עם הצילום החד בהחלט ממצים את יכולותיה של מע' הקולנוע הביתי - רק להגביר ולהתמוגג משעתיים וחצי של הנאת ספורט מעולה בדרמה אנושית טובה, רבת פניות, וכמו שאמר אל פצ'ינו בסצנה מסוימת: "בכל יום ראשון נתון, אתה יכול או לנצח או להפסיד"...

יגאל קולוף | מבקר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י