מולייר על אופניים ביקורת סרט

Alceste a Bicyclette Movie Review

רון פוגל על "מולייר על אופניים":
"עוד דרמה צרפתית חכמה שמצליחה לרגש"

סרט ארכיון שתף/י

משחק פבריס לוקיני, למברט וילסון, מאיה סנסה, לאורי בורדסו, קמי ג'פיי במאי/ת פיליפ לה גה

זר

ביקורת סרט למולייר על אופניים מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

ציון המבקר

"הנאה צרופה"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

82.1% בבית

14.3% לא אצפה

3.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הבימאי פיליפ לה גה מוכר היטב לצופי הקולנוע בארץ. סרטו הקודם, "הנשים מהקומה השישית" היה סרט קומי קליל כנוצה שהביא עשרות אלפי צופים לסינמטק תל אביב שם הוא הוקרן. "הנשים מהקומה השישית" היה בעצם תצוגת תכלית של אחד מהבולטים שבשחקני צרפת בימינו ,הקומיקאי פבריס לוקיני(הזכור לקהל הישראלי כתימהוני מ,סיפור בזיג זג" וכנרגן מ"פריז" של סדריק קלפיש).תוך כדי העבודה המשותפת על "הנשים מהקומה השישית " הרבה לוקיני לצטט מתוך המחזה האהוב עליו-"המיזנטרופ" של מולייר .לה גי שידע כי לוקיני הוא אובססיבי ליצירתו של מולייר החליט ליצור סרט שבעצם נוצר בראש ובראשונה עבור השחקן המוכשר וכך נולד הסרט "מולייר על אופניים" שנבחר ובצדק לפתוח את פסטיבל הקולנוע הצרפתי העשירי המתקיים בימים אלו בסינמטקים ברחבי הארץ.

עלילת הסרט די פשוטה: שחקן מצליח בשם גוטייה ואלונס (למברט וילסון הנאה שהייתי שמח לפגוש את מי שעיצב לו את הגרדרובה בסרט) מחליט לחזור למקורות ולהעלות את "המיזנטרופ" של מולייר.מכיוון שבמחזה שני תפקידים ראשיים הוא נוסע לאזור נופש מבודד בצרפת כדי לבקש משותפו לשעבר לקריירת המשחק - סרג' טאנר להסכים ולשחק במחזה. פבריס לוקיני הוא סרג' טנר –השחקן הוותיק שכבר פרש ממשחק , מתבודד וכועס על כל העולם .טנר אינו מוכן להיענות בקלות להצעה לחזור ולשחק אולם מסכים לעשות חזרות כדי לראות האם קיים הסיכוי הקטן שהאהבה למשחק תחזור אליו. וכך קמים שוב גיבורי המחזה אלססט ופילנט לתחייה באזור נופש מבודד על חופיו השוממים והקרים.הסרט שנדמה בתחילתו לעוד קומדיה קלילה בנוסח "הנשים מהקומה השישית" הופך לתרגיל אינטלקטואלי שבו שני שחקנים מדקלמים את מולייר בהתלהבות (במיוחד לוקיני שעושה ממש מטעמים ממולייר וכל הברה אצלו היא חגיגה פרנקופילית). מכיוון שהמחזה עוסק באופטימיזם למול פסימיזם ובתמימות מול ציניות הצופה מבין לאט לאט שבעצם שני השחקנים דרך המחזה מתעמתים עם עצמם ועם השדים שלהם. על פניו נראה לנו שאלססט הערמומי הוא טנר בגילומו של לוקיני ופילנט האופטימי ואוהב האדם הוא ואלנס בגילומו של וילסון אבל הבימאי מתעתע בצופה כששני השחקנים מחליפים תפקידים והצופה מתבלבל ומבין שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת משתי דמויות במחזה.

קטעי החזרות הם ללא ספק השיא של הסרט ומי שדקלום תיאטרלי לא מדבר אליו באמת לא ימצא את עצמו. אבל מי שמוכן להתאמץ (קצת) ולהתרכז יזכה במנה גדושה של הנאה צרופה. הדו קרב המתמיד בין שני השחקנים הזכיר לי סרטים בריטים משנות השישים (כאלו שאוליבר ריד היה מככב בהם) והיו קטעים שהיה נדמה לי כי צמד החברים הם בעצם שני נאהבים ומי שרוצה יוכל למצוא סממנים הומו ארוטיים מובלעים בסרט.כל שאר הדמויות ועלילות המשנה הן רק קישוט למנה העיקרית של החזרות על המחזה וההתמודדות בין שני היריבים-אוהבים. וילסון מספק הופעה מכובדת אבל ניכר בלוקיני שהוא שחקן גדול בכמה מידות על חברו . לוקיני שעבורו נכתב הסרט מוכיח לנו שוב כי קומיקאים גדולים יכולים לשחק בדרמתיות כשנדרש ועם זיפי הזקן שלו והנרגנות שלו הוא הזכיר לי את יו לורי בסדרה "האוס" ."מולייר על אופניים" טוב לאין שיעור מ"הנשים בקומה השישית" ולוקיני שב ומוכיח כי היא מגדולי השחקנים הצרפתים שפועלים היום. מומלץ בחום.

רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י