סטיבן סודרברג הודיע לאחרונה כי הוא פורש מקולנוע אבל לא לפני שהוא דאג להיפרד מאיתנו עם מותחן מחושב שידביק אתכם למסך. כותרת הסרט "תופעות לוואי", משמשת את היוצרים היטב כאשר הסרט מתחיל לפתח תופעות לוואי תחביריות שמובילות את העלילה למחוזות אפלים ולא צפויים. סודרברג מנצל מוטיב זה לא רק ביצירת סרט מלא בפיתולים עלילתיים אלא גם בז'אנר הדומיננטי אשר נע בין דרמה לסאטירה חברתית למותחן מורט עצבים.הסרט נפתח בדירה ניו יורקית טיפוסית, בה טביעות רגליים מדממות מובילות אותנו לגופה. לאחר האקספוזיציה המאיימת, סודרברג וסטיב ז. בארנס, התסריטאי אשר גם היה אחראי על "התפשטות" ו"המודיע!", לוקחים שלושה חודשים אחורה אל תוך סיפור דרמה המהווה בסיס רגשי למותחן שעתיד לבוא. אמילי (רוני מארה) שוקעת אל תוך דיכאון כאשר בעלה משתחרר מבית הכלא לאחר שסחר במידע פנימי. מצבה העגום מוביל אותה אל פסיכיאטר מקומי, ג'וד לאו בתור ד"ר ג'ונתן בנקס, אשר שולח אותה להתנסות במספר תרופות שונות, כולל אחת חדשה אשר הוא נשכר לייעץ לחברה המייצרת אותה. בעוד אנו שוקעים לעולם מלודרמתי של אכזבה, חרטה ובעיקר חוסר יציבות, מהדהדת בראשינו סצינת הפתיחה כאשר אמילי מתחילה להגיב לתרופות בצורה מוזרה.
פרסומת
במהלך היצ'קוקי, בהרף סכין (באופן מילולי) סודרברג עובר מהסרט בעל האופי העמוק בו הדמויות, ועמם הצופים, חשות אמפתיה אחת כלפי השניה אל מותחן קר ומלא פיתולים בו לקהל קשה לבחור צד ברור, לפחות במרביתו של הסרט. כך, מאתגר סודרברג אף יותר את הקהל והופך אותו לשותף בחקירה. כאשר אנו חוזרים למקרה הרצח בתחילת הסרט ואצבעות מאשימות מופנות כלפי ד"ר בנקס מתחילים העניינים להתסבך. בניסיון לנקות את שמו, מפתח בנקס אובססיה למקרה אשר מתחילה לגבות מחיר לא רק בחייו המקצועיים אלא גם ביחסיו עם בת זוגתו. בהדרגה, סודרברג מציג בפנינו עולם מלא בתככים, תאוות בצע ומין, בו הוא תוקף הן את המוסר של החברה המודרנית והן את התלות שלה בתרופות.אחת הנקודות החזקות של הסרט היא השחקנים. לצד הופעה אנמית ודי משעממת של שמות גדולים כמו צ'אנינג טייטום וקתרין זיטה ג'ונס, מצליחים צמד השחקנים הראשי להעביר בדיוק את המטרות של דמותן. לאחר תצוגה חיוורת בגרסה האמריקאית של "נערה עם קעקוע דרקון", רוני מארה לוקחת את תפקידה האניגמטי של אמילי ומצדיקה את התשומת הלב הקרובה שמעניק לה סודרברג. על ידי שימוש נרחב במיוחד בשוטים קרובים, הופך הבמאי הפורש את דמותה של אמילי לנושא מחקר שמעורר בקרב הצופים סקרנות ומחזיק אותם על קצה הכיסאות. אבל הכוכב הגדול של הסרט הוא ללא ספק ג'וד לאו. השחקן האנגלי מנצל את שאריות קסם הפלייבוי שנותרו עוד מצעירותו בכדי להקשות על הצופה, לפחות בהתחלה, לצודד בדמותו שנראית כאילו מונעת על ידי אמצעים אנוכיים.
ב"תופעות לוואי" ניתן לראות את ניסיונו הקולנועי העשיר של סודרברג. למרות שהסרט נכשל להכנס לרשימת הסרטים שיזכרו לשנים בעקבות מהלכים עלילתיים לא אמינים ומאכזבים, המשחק המרשים, יכולת הבימוי הנאמנה ליצירת חוויית צפייה מסעירה, הצילום המדויק (אגב, סודרברג כהרגלו גם משמש כצלם תחת הפסבדונים "פיטר אנדרוס") והקצב שהעריכה המחושבת יוצרים סרט שבהחלט לא כדאי לפספס.
עלילה מעניינת ומותחת, אך אולי יותר מדי קונספירטיבית.
בימוי מצוין של סודברג.
שם:anipoגיל:4214/04/2014 15:32:57
8/10
ההתחלה מתנהלת בעצלתיים אך הסרט מקבל תפנית לאחר מכן. מותחן טוב עם תפניות מעניינות, אהבתי.
שם:איציק גורגיל:4015/03/2014 01:50:16
8/10
מותחן עטור כוכבים על רקע עולם התרופות הפסיכיאטריות. לוקח קצת זמן מתחילת הסרט לקלוט מי נגד מי, מה שגם לסרט הזה לשכב די זמן בתיקיית הסרטים שלי ולא בצדק..