האמת, התגעגעתי לסלין וג'סי גיבורי "לפני הזריחה" (1995) ו"לפני השקיעה" (2004). הסרט הראשון הפגיש שני צעירים, אמריקאי וצרפתיה בקרון רכבת. הם מחליטים לבלות יממה אחת בווינה הרומנטית, יממה אחת שבה אנחנו צופים בשני צעירים מרקעים שונים בעיר זרה, מתאהבים זה בזה. לפני הזריחה ג'סי יצטרך לעלות על טיסה חזרה אל העולם האמריקאי ממנו הוא מגיע. תשע שנים חולפות ובסרט השני סלין מגלה שג'סי מגיע לפריס, עיר מגוריה, לקיים הרצאה על ספריו. היא מחליטה להגיע ולהגיד שלום ובמהלך יממה אחת שהם יבלו יחד שני האינדיבידואלים יגלו שהאהבה עדיין פורחת ומחכה למימושה.תשע שנים לאחר מכן ריצ'רד לינקלייטר ושני כוכביו חוזרים עם "לפני חצות" ומפגישים אותנו בשלישית עם סלין וג'סי. כמעט שני עשורים עברו מאז המפגש הראשון בין השניים על רכבת בווינה. עכשיו הם כבר בני ארבעים פלוס ונופשים ביחד עם בנותיהם וחברים ביוון. לעומת שני הסרטים הקודמים שעסקו בהתאהבות בגילאים שונים ובמצבי צבירה שונים – הסרט הזה עוסק בהשלמה עם החיים, שיגרה של זוגיות, מערכת יחסים שנמצאת במצב של עמידה במקום, ובעיקר המון אכזבות וחוסר סיפוק. השאלה שעולה היא האם אהבה שפעם אחדה ביניהם עדיין יכולה להציל את הזוג המריר מפרידה ?
פרסומת
יש משהו מאוד יוצא דופן בטרילוגיית הסרטים הנ"ל. בדרך כלל נוצרים סרטי המשך לשוברי קופות ולא לסרטים קטנים המתמקדים בעבודתם של שני שחקנים ומערכת היחסים שהם בונים. לעומת שני הסרטים הראשונים שהרגישו הרבה יותר ספונטאנים והיתה בהם תחושת קלילות רומנטית, הסרט הזה - על אף הנופים הקסומים של מסיניאה שביוון - לא עוסק ברומנטיקה אלא בניסיון כמעט נואש להחיות אותה. סלין מרגישה אבודה ומרירה. היא חיה בתחושה שג'סי המתגעגע לבנו החי בארה"ב עם גרושתו יקום יום אחד ויעזוב אותה עם בנותיה. לעומתה ג'סי רק רוצה שהיא תניח לו כדי שהוא יוכל להתמקד בעבודתו וכן, יש לו חלום לחיות לצד בנו בשיקגו אך אין לו כוונה לקום ולעזוב.הסרט הראשון תיאר התפתחות של סיפור אהבה במהלך יממה, הסרט השני תיאר כיצד אהבה ניצתת מחדש והסרט השלישי מנסה לבדוק איך מחזירים את הרומנטיקה ואהבה-של-פעם-בחיים לתוך מערכת יחסים שעומדת לקרוס לתוך עצמה. יש כאן המון רגעים רומנטיים קסומים והומור שנון. אבל דווקא ברגע השיא בחדר בבית מלון נראה שהטקסט צפוי ואפילו בנאלי. שני האנשים הבוגרים מתנהלים כמו ילדים קטנים. לא תורם שדלפי ממחזרת את כל השטיקים שלה משני הסרטים שביימה: "יומיים בפריז" ו"יומיים בניו יורק". לפחות הסצנה האחרונה מחזירה אותנו אל מקום המבטחים שכל כך מוכר מהסרטים הקודמים.
"לפני חצות" מיועד קודם כל למעריצים שהתבגרו עם הסרטים ואהבו אותם. אבל הוא מיועד גם לזוגות שעברו כברת דרך וחיים בזוגיות של לפחות עשור. למרות השם הרומנטי לא מדובר בסרט דייטים שגרתי. עם תסריט שכלתני שמזכיר יצירות ספרותיות, סרטים, מוסיקה והיסטוריה, מראה נטורליסטי והתמקדות בשני שחקנים שעוסקים בעיקר בדיבור, נראה ש"לפני חצות" ממשיך להיות תופעה ייחודית וקסומה בעולם הקולנוע העכשווי. על אף שהוא קצת פחות טוב מקודמיו המעולים הוא עדיין סרט טוב מאוד שראוי לצפייה, במיוחד אם אהבתם את שני הסרטים הראשונים.
בסה"כ היה מאוד נחמד לחזור "לבקר" את ג'סי וסלין, אבל בניגוד לסרטים הקודמים, שבהם עם מאמץ מסוים הקהל יכול היה להזדהות עם הדמויות, בסרט הנוכחי הרגשתי ריחוק משמעותי יותר. נכון שפה ושם דיברו גם על הקשיים שלהם, אבל בסה"כ מדובר בזוג אליטיסטי, נרקיססטי ש"חי טוב" ולא מפסיק לקטר. או להתעסק במין.
הסרט השלישי בטרילוגיה הוא גם הסרט הכי פחות מאוזן. מצד אחד, ישנן נקודות מדויקות מאוד בדיאלוגים ובמחשבות של הדמויות, ומצד שני הנטייה לרומנטיקה מוגזמת וחוסר אמינות (שהיו גם בסרטים הקודמים) יותר משמעותית פה.
שם:איציק גורגיל:4026/11/2013 13:38:34
6/10
כמעט שעתיים של דיבורים בין בני זוג על ילדים, מעבר דירה, אוהבת לא אוהבת וכולי. אם זה חסר לכם בחיים האמיתיים אולי זה הסרט בשבילכם..
שם:עופרגיל:4423/10/2013 09:38:09
5/10
סרט נחמד לא יותר מזה.
יש בו הרבה מלל וזה גורם לפעמים לשעמום
אין בו עלילה מעניינתבמיוחד
לא להגיע עיפים ישנם רגעים כבדים במיוחד