הסיפור המרתק של הפסנתרן והבדרן ליברצ'ה עבר מסלול ייסורים עד שזכה לראות אור מסך. האולפנים הגדולים בהוליווד טענו שסיפורו של הפסנתרן חובב הבגדים הראוותנים שהחליף מאהבים כאילו היו זוג גרביים עד שנפטר מאיידס - הומואי מדי לקהל הרחב. אפילו הבמאי סטיב סודרברג זוכה פרס האוסקר על "ארין ברוקוביץ" והלהיטים "אושן 11", "טראפיק" ו"מגי'ק מייק" לא הצליח לגרום לאולפנים בהוליווד לשנות את דעתם.הליהוק המבטיח והמפתיע של כוכבי קולנוע כגון מייקל דאגלס ומאט דיימון לא עזר להם להשתכנע. האולפנים טעו ובגדול: הסרט היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאן היוקרתי, זכה ב-11 פרסי אמי לאחר ש HBO החליטו להשקיע בסרט ונקנה להפצה בבתי הקולנוע ברחבי העולם. נראה שההצלחה של הסרט למרות ההתנגדות של האולפנים הגדולים לתמוך בו, זאת הנקמה המתוקה ביותר שאפשר לחשוב עליה וסודרברג הגיש אותה על מגש נוצץ במיוחד.
פרסומת
עלילת הסרט מתמקדת בחמש השנים האחרונות לחייו של ליברצ'ה ובמערכת היחסים שלו עם סקוט תורסון, צעיר יתום שגדל אצל הורים מאמצים ועכשיו מצא לעצמו אדם שרוצה להיות מאהבו וגם אביו בו זמנית. יותר מכל, נראה שליברצ'ה זקוק לתשומת לב שלא היתה מביישת את מלכת אנגליה. דאגלס שהתפרסם בעיקר בשל הדמויות במותחנים ארוטיים שערורייתיים כגון: "חיזור גורלי", "אינסטינקט בסיסי" ו"סחיטה" עם דמי מור, הוא גם שחקן טוטאלי שלא מתבייש לגלם דמויות לא סימפטיות והוא אף זכה על כך באוסקר על תפקידו ב"וול סטריט".דאגלס נועץ את שיניו עמוק בבשר של הדמות ונראה כאילו הוא חוגג את כל המאפיינים הראוותניים וגם הלא סימפטיים שלה ובכל זאת מצליח בדרכו הייחודית להפוך אותה בסופו של דבר למעוררת אהדה. ליברצ'ה של דאגלס הוא אדם שנראה כלפי חוץ מאוד צבעוני וססגוני אבל גם כזה שחי בבדידות נוראית וכדי להרגיש שיש ערך לחייו הוא מנצל את מעמדו ואת הקסם האישי המפוקפק שלו כדי לכבוש את ליבותיהם של גברים צעירים הזקוקים לתשומת לב. זהו סרט על קפיטליזם, ניצול כוחו של האדם העשיר כדי למשוך אליו צעירים אבודים.
זהו גם המקרה של סקוט תורסון בגילומו של מאט דיימון בתפקיד מאוד לא שגרתי בקריירה שלו. הוא מגלם בחור צעיר החולם להיות וטרינר ובסופו של דבר הופך לבן זוגו, עוזרו האישי וגם בנו המאומץ של ליברצ'ה. הוא אפילו עובר ניתוח פלסטי לפי בקשתו של ליברצ'ה כדי שהוא יראה כמוהו. הכימיה בין דיימון לדאגלאס פשוט מעולה. השניים לא מתביישים להתנשק, להתפשט פיסית ורגשית ונראה כאילו הם פשוט נהנים לגלם דמויות שנדיר לראות על המסך הגדול. אבל הסרט הזה הוא לא רק מופע ראווה של דאגלס את דיימון; שחקני המשנה שלו עושים עבודה מרשימה. רוב לאו נותן כאן את ההופעה הכי מרשימה שלו לאורך הקריירה הארוכה שלו. דבי ריינולדס שהיתה ידידתו של גיבור הסרט במציאות, כמעט בלתי מזוהה כאימו."חיי עם ליברצ'ה" הוא סרט אמריקאי על דמות צבעונית גדולה מהחיים' אבל הנושאים שהוא עוסק בהם הרבה יותר מורכבים. זהו סרט על קפיטליזם, מחיר התהילה, עבדות מודרנית וכיצד החיים בתוך הארון יכולים להיות משחיתים. יחד עם תסריט כתוב היטב, משחק המעולה, בימוי מסוגנן שיוצר אווירה לאס וגאסית ראוותנית וחלולה - מצליח סודרברג ליצור סרט מרתק החושף את הצדדים המאוד לא סימפטיים של אחת הדמויות האגדיות והצבעוניות שעולם הבידור ידע, הרבה לפני אלטון ג'ון, מדונה, ליידי גאגא או קאתי פרי. מבחינתי הסצנה המרגשת בסופו של הסרט שווה לבדה את מחיר הכרטיס.