לוק בסון וז'אן רנו הם צמד-חמד עוד מימים עברו. השחקן הותיק והבמאי המסוגנן כבר שיתפו פעולה בסרטים שונים בעבר, מהם המוכרים במחוזותינו, והאהובים עליי במיוחד, הם "הכחול הגדול" ו"ליאון". גם כאן הם שבים לשתף פעולה, כאשר הפעם לוק בסון מופקד על ההפקה ולא על הבימוי. וזה מורגש - אם כי לא בהכרח לרעה.בסרט זה ז'אן רנו מגלם בלש משטרה קשוח עם נטיות קשות להפגנת אלימות כלפי מושאי חקירתו (כמובן, בצורה משעשעת כמתחייב מהיות הסרט קומדיה). כאשר מוציאים אותו לחופשה כפויה בעקבות מקרה מצער מול בנו של מפכ"ל המשטרה, הוא מקבל הודעה שאהובתו היפנית, אותה לא ראה מזה 19 שנה, נפטרה. הוא טס ליפן ושורה של הפתעות בלתי נעימות, מהן יותר, מהן פחות, מצפות לו - ביניהן בת פוחזת שהנה תוצאת הרומן עם אהובתו שנפטרה.
פרסומת
הסרט ואסאבי איננו חד, ואפשר לומר שהוא מפספס בלא מעט מקומות. התסריט בנאלי למדיי, והקומדיה רובה ככולה מבוססת על משולש יחסים בין בלש המשטרה הקשוח לבתו אליה הוא נאלץ להתוודע באחת, וכן למול קולגה משכבר הימים ביפן - בלש צרפתי מטורלל ורשלן. ז'אן רנו חמוד למדי בתפקיד הבלש הקשוח והנבוך, וכללית משחקו אמין. משחקה של בתו, משחקם של שאר הדמויות אינו מעורר התפעלות אך גם אינו נורא. בסך הכל ניתן לומר, שעיקרה של קומדיה זו הנו שורת המצבים בהם נתקל הצרפתי הנבוך ביפן, ושנובעים, הלכה למעשה, גם מההפתעות שנגלות לו, וגם מפערי התרבות מול היפנים.ישנן סצנות משעשעות לא מעטות בסרט, וישנם גם רגעים מתים לצדן. עם זאת, וכפי שאמרה לי שותפתי לסרט ששהתה ביפן כחודש וחצי, הסרט - ככל שהוא נוגע לזווית היפנית ולהצגת פערי התרבות - מאד אמין ונכון. ראוי לציון הוא גם הפסקול הקצבי והחי שמפיח רוח בסרט בתזמון נכון.
הואסאבי, אגב, הנו ה"סחוג" היפני, שבכל יום מצוי עשוי, בהינתן הכמות המתאימה, להפיל גם פיל שדוד. מצחיקה למדיי היא הסצנה המדגימה את יכולת השפעתו על הגיבור…לסיכום: בעיקר בגלל ז'אן רנו, סיטואציות נחמדות והומור צרפתי. 8 בסולם יגאל.
אחלא סרט - לא יותר מזה ולא פחות מזה - אם בא לכם סרט פעולה מתוק עם סוף ורוד
שם:יעל קרשנרגיל:2825/06/2002 12:23:42
3/10
שוב אדון רנה מעורב בסרט עם ילדונת אלא שהפעם היא מ-ה ז-ה מעצבנת. יפנית שמדברת צרפתית וכל היום קופצת ומצחקקת. אולי היה קשה ללהק יפנית דוברת צרפתית וזאת התוצאה!