ביקורות מקצועיות של אתר סרט - Seret.co.il Movie Reviews

הבן האחר

- "למרות העשייה הקולנועית המוצלחת, הסרט מחפף בייצוג הסכסוך הישראלי-פלסטיני" (יאיר פרי)
The Other Son

ביקורת "הבן האחר" | The Other Son

מאת ז'אנר דרמה שחקנים עמנואל דבוס, פסקל אלבה
ציון/דירוג מבקר מקצועי של אתר סרט
יפה ומרגיז
מדד דירוג הגולשים והמבקרים
3.2/10דרג כאן!
אחוז הצפיות מסך הצפיות בעמודי הסרטים באתר
0.22%
מגמה: -14.7%
עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!
פייסבוק סרטים
במהלך מלחמת המפרץ, שני תינוקות בני-יומם מוחלפים בטעות בבית החולים בחיפה. האחד שייך למשפחה ישראלית-צרפתית מתל אביב, ואחד למשפחה פלסטינית מהגדה המערבית. 18 שנה מאוחר יותר, מבקש ג'וזף, הבן שגדל בישראל להתגייס לצבא בעקבות אביו, הקצין הבכיר. במהלך הבדיקות מתגלה שאיננו בנם הביולוגי של הוריו. יאסין, הבן שגדל בפלסטין, חוזר הביתה לכפר מלימודיו בפריז, בדיוק לאחר שהוריו קיבלו את ההודעה המטרידה. כשהמשפחות נפגשות, יוצרים שני הבנים קשר מיוחד, המבקש להתעלות מעל לסכסוך הישראלי-פלשתיני. כמוהו, גם הסרט "הבן האחר" של לורן לוי הצרפתייה מבקש להתעלות מעל הסכסוך יותר מאשר לדון בו, ובמידה מסויימת גם מצליח. השאלה היא, האם זאת בקשה לגיטימית?"הבן האחר" לא היה כה מקומם אם הוא לא היה מרגש ואפקטיבי. לכאורה, במנותק מכל הוויה ספציפית, מדובר בסיפור קלאסי בסגנון "בן המלך והעני". הרגעים בהם על ההורים להבין את המשמעות הכפולה של העניין: שבנם איננו שלהם, ושבנם הביולוגי מסתובב לו בעולם, מצליחים להיות כמעט סוחטי דמעות. גם בקשר בין ג'וזף ויאסין יש משהו אותנטי ומקסים. בנוסף, השפה הקולנועית והויזואליה הצבעונית מעשירות את חווית הצפייה. הסרט נראה טוב, מצולם בצורה מוקפדת וגם הפסקול עושה את העבודה. עוד חשוב לציין שכל השחקנים עושים עבודה מרשימה ובמיוחד שני הבנים (ג'ולז סיטרו ומחדי דבי היפייפה) ושתי האמהות (עמנואל דבו וארין אומרי).
ועם זאת. הוא לא "בן המלך והעני". הוא "הנער הישראלי והנער הפלסטיני", ומרוב "התעלות מעל הסכסוך", הוא חוטא לייצוג הוגן של החיים במזרח התיכון. כי "הבן האחר" הוא מה שנקרא "feel good movie ", סרט שמעביר את צופיו מסע אל הגאולה ובכך מאשר שהעולם, בסופו של דבר, הוא מקום בסדר גמור. בתחילת הסרט נראה שהמצב לא יכול להיות מורכב יותר- ג'וזף משתוקק להכנס לצבא והתגלית עלולה לפרק את עתידו, את עמדתו החברתית ואת הזהות היהודית היקרה שלו. במקביל, אחיו של יאסין מחזיק שנאה תהומית ליהודים ואביו נאלץ לעבוד כמכונאי בתנאים הקשים של הגדה. התגלית עלולה לא רק לפרק את התא המשפחתי המצומצם של יאסין אלא גם להרוס את האפשרות לממש את עצמו בעולם הגדול עם דודתו בפריז תגלה את האמת. אך במהלך החצי הראשון של סרט נסגרות ומתמסמסות כמעט כל הבעיות הללו ואנו מתמקדים ביחסים שבין ג'וזף ויאסין, והנהייה שלהם אחר הזהות החדשה (או המקורית), כאילו מדובר במסע חיפוש עצמי במזרח הרחוק.אבל אנחנו לא במזרח הרחוק, אנחנו במזרח התיכון. הקולנוע הישראלי עמוס בקלישאות צפויות לגבי המזרח התיכון ולזכותו של הסרט יש בו תחושה מסקרנת של ייצוג שלא ראינו. החיילים במחסום הם לא כולם מפלצות תעבות דם וגברים צעירים שמשחקים כדורגל/שותים קפה ברחובות פלסטין לא זוממים כולם את פיגוע ההתאבדות הבא בירושלים. אין תחושה טרגית וקטלנית המרחפת מעל הסיפור כולו, וזה כשלעצמו מרענן. אך מצד שני, הדו-קיום בסרט כה פשוט שדמויות זורמות פנימה והחוצה מתל אביב לגדה כמעט ללא הפרעה והחיים בפלסטין (מלבד מחירם המאמיר של העגבניות) דווקא די סבבה והיא מוצגת בצורה אסטתית ונעימה, בעיקר בעת השקיעה הזהובה."הבן האחר" הוא "סרט-סכסוך" לקהל זר. מכאן נובעים גם הייצוגים הקלים של החיים בישראל ובפלסטין וגם המשחק הבין-שפתי המרגיז. נסיעות הלוך וחזור דרך המחסומים מונמקות בכך שאב המשפחה הישראלית הוא קצין בכיר שיכול לנפק היתרים כרצונו, מלבד הערה עוקצנית מחיילת בדרגת סמל (בחוסר הבנה משווע של ההיררכיה הצה"לית). בצורה דומה מנומק גם השימוש הלא פורפורציונלי בצרפתית, שפת האם של יוצרת הסרט. המשפחה הישראלית מקורה בצרפת ולכן הם מדברים צרפתית בבית. רצה הגורל וגם הבן יאסין לומד בפריז, כך שמשפחתו הפלסטינית נאלצה ללמוד את השפה. מדובר בדוגמה אחת מיני רבות לנימוקים מקריים שמאפשרים את המתקת הגלולה המרה לצופים הזרים, וליוצרים הצרפתיים. דוגמאות נוספות כוללות צעידה חופשית של אזרחים ישראליים בשטחי פלסטין, תנועה רגלית לא סבירה ברחובות תל אביב ופיצוץ ההבדלים האלימים שבין האבות במלמול פאסיב-אגרסיב בעת ארוחה משפחתית.אולי יכול מקרה כזה להתקיים במציאות: קרו דברים מוזרים מזה בעולם. אולי בסיטואציה דומה באמת יהיה קו תקשורת אפשרי, קל ופתוח בין הצדדים הן ברמת השפה, הן ברמת הקרבה הפיזית והן ברמת המנטליות והרגש. אך מקרה כזה יהיה יוצא מן הכלל שלא פחות ממסוכן להציג אותו כאופציה פשוטה ואפשרית בישראל של היום."הבן האחר" הוא סרט צרפתי שמשתמש בקונפליקט הישראלי כדי להגיד משהו אוניברסלי על משפחה ולכן נראה כמו דרמה אירופאית קטנה ומרגשת. ובמהותו, הוא אכן דרמה אירופאית קטנה ומרגשת שאין לה עניין לבחון ברצינות מצב מורכב, כואב וקשה. אם תצליחו לנתק את ההקשר (ולהתעלם משבירת השיניים של רוב השחקנים בעודם מנסים לדבר בעברית), רוב הסיכויים שתהנו מהצפייה. אך אסור לנו לעשות זאת, כישראלים שחיים את ה"דימוי" שהסרט מתעסק בו, אנחנו חייבים להשאר מודעים, ביקורתיים, ועצבניים.
הבן האחר (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט) יאיר פרי | מבקר קולנוע וטלויזיה - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
קישורים רלוונטיים
הבן האחר - ביקורת גולשים / תגובות
שם: רסגיל: 3405/01/2014 20:56:15
1/10
איזה סרט מאכזב. לא מציאותי ולא כלום. בזבוז זמן
ביקורות נוספות של סרטי דרמה
העיתון The Post חדש 2018
הפרעה בקצב הלב Aritmiya חדש 2018
שעה אפלה Darkest Hour חדש 2018
להרוג אייל קדוש The Killing of a Sacred Deer חדש 2018
על גוף ונפש On Body and Soul חדש 2018
כל הכסף שבעולם All the Money in the World חדש 2017
אל האור Radiance חדש 2017
גלגל ענק Wonder Wheel חדש 2017
האיש שהפיל את הבית הלבן The Man Who Brought Down the White House 2017
קרב המינים Battle of the Sexes 2017
חיפוש ביקורות
לרשימת ביקורות אחרונות
Wonder1פלאציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.4
Coco2קוקוציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 4.3
The Cakemaker3האופה מברליןציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 3.8
Ferdinand4פרדיננדציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
Au Nom de Ma Fille5בשם בתיציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט