סדרת האנימציה הצרפתית "אוגי והמקקים" מסמלת את השלב הבא במה שכונה פעם "סרטים מצוירים". אין כאן מוסר השכל דביק ואין צורך לשמוע את קולו המעצבן של מיקי מאוס. בעולם של אוגי שם המשחק הוא הישרדות והצקה אין סופית. הסדרה גם הייתה מאד מודעת לעצמה וכללה אזכורים תרבותיים בשפע. בשל האלימות המטורפת שמתרחשת בה, מה שמזכיר את "איצ'י וסקרצ'י" -סדרה שבה נוהג ברט סימפסון להציץ מדי פעם ב"משפחת סימפסון " (תום וג'רי לעומת אוגי והמקקים נדמית כ סדרה עדינה שבה סורגים סוודרים ושותים תה בשעה חמש...).והנה ,שש שנים לאחר שירדה ממסכי הטלוויזיה, מגיעה הגרסה הקולנועית של הסדרה עוכרת השלווה והמצחיקה הזו והתוצאה - ללק את האצבעות. הסרט יוצא מהפרבר שבו התגורר החתול אוגי ומעמת אותו ואת ידידיו החתול ג'ק והכלב ג'ו עם שלושת המקקים (שאי אפשר שלא לחבב) לאורך ההיסטוריה האנושית. מתקופת האדם הקדמון, דרך ימי הביניים, התקופה הויקטוריאנית ועד לימים עתידיים בחלל החיצון, נלחם אוגי המסכן בשלושת יריביו במעצבנים עד לסוף המר.
פרסומת
העלילה לא ממש חשובה והומור הסלפסטיק הכולל אסונות גופניים ומרדפים בלתי פוסקים שולט על תשעים אחוז מזמן הסרט. מכיון שהבדיחות מאד, (מאד), מצחיקות, למי אכפת בכלל מהעלילה? ובכל זאת: בסיפור הראשון נשלח אוגי להביא לכפרו את האש שכבתה, אש שאותה גם חומדים המקקים - וזהו הסיפור החלש בסרט. אך מייד בפרק הבא - העוסק בנסיך שמעדיף רקמה על ציד ויוצא להציל את בחירת ליבו לפי מיטב האגדות - הקצב משתפר והבדיחות נורות בצרורות מהירים יותר ויותר.גולת הכותרת הוא הפרק השלישי המגולל את עלילות אוגי בלונדון בשנת 1900 כשהחתול החביב מגלם את דמותו של ד"ר ווטסון העזר כנגד שרלוק הולמס ואילו המקקים הם מוריארטי הנבל הרשע והנמסיס של הולמס ושני חבריו .. הפרק החותם את הסרט עוסק בהרפתקה קצרה בסגנון מלחמת הכוכבים ומהווה בעצם אפילוג הולם לסרט.
ילדים קטנים יפספסו את רוב ההברקות של הסרט (הכוללות למשל אזכור לקרב בין הולמס למוריארטי במפלי רייכנבאך או קריצה לשלגייה ושבעת הגמדים וגם לעלילות רפונזל) אך המבוגרים יוכלו בהחלט ליהנות מאזכורים אלו. בני בן השלוש ישב פעור פה כל הסרט,בתי בת השש התגלגלה מצחוק ואני? אני נהניתי מכל רגע .אל תחמיצו את "אוגי והמקקים" או שהם יבואו להציק לכם בביתכם.