עמוק למעלה ביקורת סרט

As Above, So Below Movie Review

נתן ליכטר על "עמוק למעלה":
"סרט פאונד פוטאג' שעיקר כוחו הוא ביצירת קלסטרופוביה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק בן פלדמן, הדווין הודג', פרדיטה ויקס במאי/ת ג'ון אריק דודל

אימה

ביקורת סרט לעמוק למעלה מאת נתן ליכטר | מבקר וכתב קולנוע

ציון המבקר

"אימה קלסטרופובית"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.1/10

היכן תצפו?

בקולנוע

54.1% בבית

37.8% לא אצפה

8.1%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

מאז שסגנון הפאונד פוטאג' השתלט על ז'אנר סרטי האימה והכניס בו אותנטיות, הוא הפך ליותר מעניין. זה היה בדיוק המימד שחסר בז'אנר. הסגנון משך אליו גם במאי איכות, כך שאני עדיין מתקשה להאמין שבארי לווינסון, מי שאחראי לסרטים כמו "איש הגשם" ו"בוקר טוב ווייטנאם", הוא האיש שביים את "המפרץ".הפאונד פוטאג' שידרג גם את ז'אנר סרטי האסונות כמו למשל "קלוברפילד", שהרבה בזכותו הוא מבחינתי סרט מפלצת-מחריבה-את-העיר הטוב ביותר שנעשה אי פעם. מצד שני, ככל שממשיכים להשתמש יותר ויותר בסגנון צילום זה, כך הוא מאבד ממשמעותו. השבוע ניתן לראות לפחות 2 סרטים כאלה על מסכי הקולנוע: "בתוך הסופה" ו"עמוק למעלה" של הבמאי ג'ון אריק דודל.

דודל אחראי לאחד מסרטי האימה היותר מעניינים של השנים האחרונות, "שטן", המבוסס על סיפור מאת מ.נייט.שיאמאלן. הוא האחראי גם ל "שטח הסגר", עיבוד לסדרת סרטי האימה הספרדית המצוינת REC"" (שקיבלה בעברית את השם הנוראי "פחד, מצלמים"). טכניקת הפאונד פוטאג' לא זרה לו ואיתה הוא מביים את "עמוק למעלה" כמו שעשה עם "שטח הסגר" ו "The Poughkeepsie Tapes".העלילה של "עמוק למעלה" עוסקת בסקרלט (פרדיטה ויקס), ארכיאולוגית שמנסה למצוא את אבן החכמים - או במילים אחרות - את סוד האלכימיה. אבן שאמורה להפוך ברזל לזהב, לגרום ללפידים לבעור מבלי להפסיק לעולם ואולי אפילו לכלול בתוכה את הסוד לחיי נצח. ארכיאולוגים רבים איבדו את שפיותם בדרכם למצוא אותה, כולל אביה. המסע מוביל אותה אל הקטקומבות שמתחת לרחובות פריז בהן קבורים מעל ל 6 מיליון בני אדם. היא מגייסת לעזרתה את ג'ורג' (בן פלדמן ששיחק ב"קלוברפילד" אבל יותר מוכר בזכות "מד מן") מומחה לתרגום שפות עתיקות, וגם את פפיון (פרנסיס סביל) וצוותו, שמכיר את האזורים הפחות מוכרים מתחת לפני השטח של פריז. את המסע שלהם מצלם בנג'י (אדווין הודג'ס) בתקווה להפיק ממנו סרט דוקומנטרי.

הסרט מרגיש כמו ערבוב בין "צופן דה וינצ'י", "אינדיאנה ג'ונס" , "REC" והסיפורים של סטיבן קינג. התחושה החזקה ביותר שיוצר "עמוק למעלה" היא לא הפחד, אלא קלסטרופוביה. דודל מצליח לגרום לצופה לחוש באי נוחות וחוסר תקווה להיחלץ מצרה בדיוק כמו שדני בוייל מצליח לתקוע את הצופה ב "127 שעות" ביחד עם ארון רלסון מתחת לסלע. טכניקת הצילום והיעדר הפסקול גורמים לצופה להיבלע יחד עם הצוות בתוך הקטקומבות האפלות וזאת הרגשה כיפית באותה מידה שהיא לא נעימה. הבעיה של הסרט היא שהוא לא מספיק מפחיד, מזעזע או מחדש משהו.המסע בקטקומבות הוא משל למסע עמוק בתוך נפשם של צוות החיפוש. הסרט הוא טוב, אבל מצד שני, כאמור, גם לא מחדש שוב דבר בתוך ז'אנר האימה וכשמשווים אותו לסרטי "REC" (את העיבוד של דודל לא ראיתי) הוא נופל מהן בכל בחינה. התסריט שכתב דודל יחד עם אחיו מבוסס על רעיון נחמד, אבל נראה שהוא תכנן מראש את הסצנות שאמורות להיות מפחידות בו, ראה את התמונות הקטנות, אבל לא הצליח לחבר הכל בצורה טובה מספיק ולהרכיב פזל שמרגיש שלם. חלק מהסצנות הן קלישאתיות, חלק לא מספיק מפחידות ואפילו צפויות, ובכל זאת אם אתם מחפשים להיבלע באיזה סרט ולסבול קצת מקלאוסטרופוביה, כדאי ללכת לראות את "עמוק למעלה".זהו אחד מאותם סרטים שיוצאים ממנו ברגשות מעורבים כך שהוא סרט טוב וסרט לא טוב בדיוק באותה מידה. שמצד אחד הוא כיפי מסוגו ומצד שני לא נעים לשהות בקטקומבות. בכל מקרה הוא מומלץ לכל מי שאוהב את סגנון הפאונד פוטאג'.

נתן ליכטר | מבקר וכתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י