סיינס ביקורת סרט

Signs Movie Review

אלון רוזנבלום על "סיינס"

סרט ארכיון שתף/י

משחק מל גיבסון, חואקין פניקס, אביגיל ברסלין, שרי ג'ונס, רורי קלקין, פאטריסיה קלמבר. במאי/ת נייט מ. שיאמאלאן

מדע בדיוני

ביקורת סרט לסיינס מאת אלון רוזנבלום | מבקר קולנוע | כתב

ציון המבקר

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

22.2% בבית

55.6% לא אצפה

22.2%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אתחיל ואומר כי בניגוד לשני סרטיו הקודמים של מ.נייט שמאלאן אין הפתעה בסוף הסרט. בהצהרתי זו אני לא מקלקל לכם את ההנאה אלא מאפשר לכם ללכת לבית הקולנוע ולצפות באחד הסרטים היותר מותחים, מעניינים וברמה מסויימת פילוסופיים שמוקרנים היום בבתי הקולנוע. בשורה תחתונה "סיינס" הוא סרט מצויין. למרות שהוא שייך לז'אנר לא מאוד פופולארי בקרב הקהל הישראלי, זאנר המדע בדיוני, הסרט עצמו מתעסק בחיי משפחה, ביחסים בין אב אלמן לילדיו ואחיו הצעיר. עוד עוסק הסרט באמונות ובאותות (ואולי זה השם שהיו צריכים מפיצי הסרט בארץ לתת לו) אמונה באלוהים, אמונה בעצמך, אמונה בגורל.סיפור הסרט הוא מאוד פשוט. מל גיבסון הוא גראהם הס, כומר לשעבר שבעקבות טראומה אישית בה איבד את אשתו הפסיק להאמין בבורא עולם. יום אחד מגלה הס סימנים מוזרים בשדות שלו, הכלבים שלו מתחילים להשתגע ותופעות לא מובנות קורות ברחבי העולם. מהר מאוד מתברר כי מדובר בפלישה של חייזרים לכדור הארץ. פחות או יותר כאן מסתיים הסיפור הכולל, אולם מ.נייט שמאלאן, שמאחוריו שני מותחנים מצויינים, "החוש השישי" ו "בלתי שביר", מצליח לרתק אותנו במשך כל 106 הדקות של הסרט. הצופה עוצר את נשימתו מתחילת הסרט ועד סופו, מפחד, צוחק, וגם בוכה.

קשה שלא לשים לב להקבלות הרבות של הסרט לסרטיו של היצ'קוק. ברור לכל כי שמאלאן אוהד את הבמאי, למד אותו היטב ועושה לו מחווה אחר מחווה (כולל הופעת אורח קצרה של הבמאי עצמו). הייתי מרחיק לכת ואומר שלו היצ'קוק היה חי היום, הוא בוודאי היה עושה את הסרט הזה. שני סרטים מרכזיים של היצ'קוק מצוטטים כאן דקה אחר דקה. "פסיכו" ו "הציפורים". כבר מכותרות הפתיחה. המוסיקה הרועשת והמצויינת של ג'יימס ניוטון האוורד שכתב את המוסיקה של "החוש השישי" ו"הבלתי שביר" מזכירה מאוד את המוסיקה של ברנרד הרמן, אחד המוסיקאים שעבד הרבה מאוד עם היצ'קוק. הסרט ממוקם בעיירה קטנה בה ללא כל התראה מראש מגיעים הסימנים והחייזרים (בדיוק כמו ב"הציפורים"), חלק גדול מהסרט מסתגרים בני המשפחה בתוך בית לאחר שהם מכסים את החלונות בקורות עץ (עדיין ה"ציפורים") גם כאן מוצאים החייזרים את אותה פרצה שמצאו הציפורים בסרטו של היצ'קוק ומצליחים להיכנס אל תוך הבית.ישנם גם לא מעט שוטים שמזכירים את "פסיכו" (היד שמתקרב לדלת המרתף, גרם המדרגות שנראה ממש כמו בסרט הקלאסי) וכמובן הרבה מאוד התייחסויות לסרט כמו המרתף, האור והחושך ועוד. קרדיט גדול אתן לצלם טאק פוג'ימוטו, אחד הצלמים הוותיקים של הוליווד והטובים שבהם, שעבד בעבר עם שמאלאן כאשר צילם את "החוש השישי". פוג'מוטו החל את הקריירה שלו בתחילת שנות השבעים כאשר צילם את סרטו הראשון של טרנס מאליק "שביל הזעם" ומאז המשיך קריירה מרהיבה הכוללת חלק גדול מסרטיו של ג'ונתן דמי (הוא צילם את "שתיקת הכבשים") והסרט "השטן בשמלה כחולה" שהפיק דנזל וושינגטון ושעליו זכה בפרס הצילום מטעם איגוד המבקרים האמריקני.

את הקרדיט הגדול ביותר להצלחת הסרט אחלק לשני חלקים. בראש וראשונה הכותב, הבמאי והמפיק שמאלאן שהופך לאחד היוצרים החשובים, אני לא ארחיק לכת ואומר שאולי הוא אחד האומנים היחידים היום בקולנוע שמצליח למצוא לעצמו סגנון ייחודי כשהוא לוקח את כל האלמנטים הקולנועים (צילום, עריכה, סאונד ועוד) ומוצא להם שימוש מקסימלי. שמאלאן יודע לעבוד על הקהל שלו. הוא מותח אותו עד הקצה ולא תוך שהוא משתמש בטריקים זולים. כשיש קטע מקפיץ זה לא בגלל שחתול עבר במקום. שאמאלן ממצה את השימוש בתאורה, כמעט חשוכה (חלק גדול מהסרט מתרחש לאור פנסים) ובסאונד (מבהיל מקפיץ ומסקרן).את הקרדיט השני אני נותן לאוסף השחקנים המצויין שיש בסרט. חמישה שחקנים עיקריים וכולם עושים עבדוה מצויינת. אתחיל במל גיבסון שמתרחק כאן מאוד מתדמיתו הזוהרת של סרטי "נשק קטלני" או קומדיות בסגנון "מה נשים רוצות". כאן הוא דמות אפילה, קודרת, ממורמרת וכועסת. לצידו אחד השחקנים הטובים ביותר שיש היום בקולנוע, חואקין פיניקס (שמישהו ייתן לו כבר אוסקר או לפחות 20 מיליון דולר). שחקן לא שגרתי שבכל סרט מצליח להיכנס לדמות אחרת במאה אחוז אמינות, אם זה בתפקיד הקיסר הרשע בסרט "גלאדיאטור", בתור נער מבוהל שלוקח על עצמו אשמה של סחר בסמים ב"חזרה לגן עדן" או בתור כומר שמתפתה לתאוות הסקס (בעזרתה הנדיבה של קייט וינסלט) בסרט "עט הסקנדל". כאן פיניקס הוא אחיו הצעיר של גיבסון ולעיתים הוא אף מתעלה עליו. אציין גם את שני הילדים המקסימים, רורי קאלקין (כן כן האח הקטן של מקולי קלקין ההוא מ"שכחו אותי בבית") ששובה את הקהל במשחק חזק, אמין ונוגע ללב ואביגייל ברסלין, הילדה הקטנה, שאומנם לא אומרת הרבה, אבל כל מילה שווה זהב ואת המונח "איזו חמודה" תשמעו בוודאי לא מעט ברחבי האולם במהלך ההקרנה.לסיכום: "סיינס" הוא סרט חזק, מותח ופילוסופי, עשוי נהדר ומחזיק. 9 בסולם אלון.

אלון רוזנבלום | מבקר קולנוע | כתב

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

סיינס - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: נועה דרורגיל: 2213/04/2003 05:00:35

6/10

כל העולם אמר לי שזה סרט פשוט מאכזב, אבל אחרי החוש השישי ובלתי שביר החבר שלי לחץ עלי שנראה את זה. בסרט באמת מאוד נמרח ואיטי, הוא לא כ"כ רע כמו שכולם אומרים, זה לא בזבוז זמן. פסיכולוגיה בגרוש, חייזרים בגרוש, הפקה בגרוש, משחק בגרוש. לא מחדש כלום. סרט בינוני, לא פחות ולא יותר. לא סבלתי.

שם: דור משיחגיל: 1021/03/2003 16:32:03

8/10

מי שחושב שהוא הולך לראות סרט מדע בדיוני יבש ומשעמם טעה. סיינס הוא סרט יפה ומומלץ ביותר. אומנם אינו עובר יצירות כמו "החוש השישי" אך יפה. ניסיון שלי: אין צפייה מתחת לגיל 12 לפחות.

שם: גיא רוסטוקרגיל: 2303/01/2003 10:47:39

6/10

אכזבה גדולה מהבמאי שימליאן שרק לאחר החוש השישי התחיל לדעוך ולהוציא סרטים נמרחים כמו "בלתי שביר " ו"סיינס" . כמו "בבלתי שביר" הסרט נמרך מדי , הרבה שוטים מיותרים שאפשר לקצר אותם , העלילה זזה בקצב איטי עד מייאש . עוד משהו שבניגוש לסרטי חייזרים אחרים פה החייזרים לא מושקעים בכלל . למעשה הם ממש דומים לבני אדם .והדבר האידיוטי ביותר הוא הדבר שיכול להרוג אותם . היה יותר הגיוני להרוג אותם עם "הד אנד שולדרס" כמו ב"אבולוציה", אבל פה זה ממש ממש כבר מוגזם. בקיצור ולענין סרט מאכזב מאוד. עלילה ירודה , לפעמים גם משעממת.

ל 43 ביקורות גולשים נוספות

קישורים