שבעה ומשפחה לא מתפקדת; נשמע כמו מתכון לסרט ישראלי טיפוסי, נכון? לא במקרה של "מכאן אני ממשיך", קומדיה בבימויו של שון לוי ("לדפוק התמחות", "לילה מוטרף במוזאון") על פי ספר של ג'ונתן טרופר שגם כתב את התסריט. יש האומרים שכל משפחה בעולם היא משפחה לא מתפקדת במידה מסוימת, הרי אין דבר כזה משפחה מושלמת, או כמו שטולסטוי כתב פעם: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה, היא אומללה בדרכה".משפחת אלטמן היא משפחה לא מתפקדת בה כל אחד אומלל בדרכו: האם, הילרי (ג'ין פונדה) הופכת לאלמנה, הבן הבוגר, פול ( קורי סטול - "בית הקלפים", "הנגיף" וכל סרט או סדרה שניה בערך) ואשתו מנסים להיכנס להריון אבל לא מצליחים, ונדי (טינה פיי) נשואה לבעל שלא ממש נמצא כשצריך אותו והיא עדיין מאוהבת באקס המיתולוגי שלה, הבן הצעיר, פיליפ (אדם דרייבר) מחליט לצאת עם הפסיכולוגית שלו וכמובן גיבור הסרט, ג'אד (ג'ייסון בייטמן) שתופס את אשתו בוגדת עם הבוס שלו ביום הולדתה. המאושר היחיד במשפחה הוא הילד, הבן של ונדי, שממצא את השלב האנאלי עד תומו ומקפיד לעשות את צרכיו בסיר בכל מקום אפשרי.
פרסומת
אם כל האומללות הזאת האלטמנים נאלצים לשהות במקום אחד, בבית בו כולם גדלו מכיוון שהבקשה האחרונה של אביהם הייתה שישבו עליו שבעה (למרות שהוא בכלל אתאיסט). ארבעת האחים, שלראשונה מוצאים את עצמם מבלים ביחד כל-כך הרבה זמן כבוגרים, מתבשלים בתוך סיר הבעיות שלהם, מה שמצד אחד גורם להם לעזור אחד לשני אבל גם להתעמת זה עם זו.פיליפ, הצעיר הפרוע, אינו עושה חשבון לאף אחד ומדבר ללא פילטרים, מה שמציף את האמת ומביא לשלל סיטואציות מביכות ומצחיקות. אבל עד כמה שהוא חסר רסן וטאקט, הילרי הרבה יותר משוחררת ממנו. כמו אימו של לנארד ב"תאוריית המפץ הגדול", היא תעדה את המשפחה שלה בספר שכתבה בנושא פסיכולוגיה התפתחותית. אם לא די בכך אז היא גם משוחררת מינית יותר מכל הילדים יחד (מסתובבת עם חלוק חצי פתוח לאחר שעשתה ניתוח להגדלת שדיים, מדברת בזמן ניחום אבלים עד כמה היא מתגעגעת לאיבר מינו של בעלה ועוד).
"מכאן אני ממשיך" הוא לא באמת סרט על שבעה אלא סרט על להיות ביחד ולשרוד את זה, כאשר כל אחד אומלל בדרכו שלו, בני המשפחה לא באמת מצליחים להתאבל על מותו של האב, לפחות לא עד שכל אחד מהם פותר את הבעיות שלו. הדמויות הן עגולות ומעניינות, אולם זה לא סרט שיגרום לקהל להתגלגל מצחוק אלא יותר לצחקק פה ושם."מכאן אני ממשיך" היא לא קומדיה מבריקה, או אחת שמחדשת משהו. אני לא בטוח עד כמה היא נאמנה לספר (לא קראתי אותו) אבל התסריט אינו הוגן עם אחת הדמויות, הורי (טימותי אוליפנט), האקס המיתולוגי של ונדי, שסובל מפגיעה מוחית. דווקא הדמות הכי מסקרנת וחביבה בסרט מופיע רק בכמה סצנות בודדות ומשאיר את הצופה עם טעם של עוד.ובכל זאת, בייטמן מצליח להחזיק יפה את הקומדיה החביבה הזאת על כתפיו ולנווט אותה בין כמה קטעי שמאלץ כל אמריקאים (דייט על משטח להחלקה על הקרח) והומור פיפי קקי, תרתי משמע, באדיבות הילד שהוא כאמור הדמות המאושרת היחידה במשפחה. "מכאן אני ממשיך" הוא סרט נחמד להעביר איתו את הזמן.
דרמה קומית קלילה וחביבה על משפחה היושבת שבעה על מות האב ושם מתעוררות בעיות עבר וסיפורים על החיים ויחסים בין אחים
שם:איילתגיל:5923/09/2015 17:11:59
7/10
סרט עם הומור יהודי.צוות שחקנים מוכר ומוכשר.חושף סיפור משפחתי עכשווי של חברת השפע,יחסי הורים ילדים,זוגיות,בעיות זהות ומה לא ובסוף הפלונטר נשארים עוד הרבה דברים שלא נמצא להם פתרון...