משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק 1 ביקורת סרט

סרט ההמשך השלישי בסדרת סרטי "משחקי הרעב" הוא המשך ישיר לסרט השני והטוב, אבל הוא גם סרט בעייתי. אולפני Liongates החליטו בצעד מקומם שהפך לשגרה בשנים האחרונות בסרטים על בסיס ספרים לפרק את המקור לשניים ואפילו לשלושה חלקים קולנועיים (ההוביט לדוגמה). אם לא צפיתם בסרט השני הנקרא "התלקחות" נראה שאין לכם מה לחפש ב"משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1". מאחר ומדובר בחלק 1 אין לו גם סוף, ככה שהוא הופך לסוג של מוצר צריכה התקוע בין שני סרטים שלמים יותר.היתרון המרכזי של סדרת הסרטים הוא הבמאי שלה: פרנסיס לורנס ("קונסטנטין", "אני אגדה", "מים לפילים") שממשיך לעשות עבודה ראויה ומקצועית. לעומת הסרט השני בסרט הזה אין מספיק רגעי שיא ולמרות העלילה הדרמטית נראה שמדובר בהורדת הילוך לקראת הסרט האחרון והשיאים הרבים הצפויים בו. גם גיבורת הסרט קטניס אברדין הלוחמת הקשוחה חושפת עוד צד, פחות אטרקטיבי ומעניין: היא רגישה ונוטה למרר בבכי ולצווח, מה שהופך אותה להרבה פחות מעניינת ומציג צדדים שהשחקנית ג'ניפר לורנס קצת פחות מצטיינת בהם כמו הפגנת רגשות קיצוניים בצורה מתפרצת. סרטי "משחקי הרעב" עוסקים במדיום הטלוויזיוני והסרט השלישי במספר מעצים זאת על ידי הניסיונות של המורדים להפוך את קטניס למנהיגה בעזרת סרטוני וידאו שמצולמים על ידי צוות קולנועי צעיר שעוקב אחריה בשטח. באופן לא מפתיע שום דבר חכם באמת לא נאמר בסרט הזה על אמצעי תעמולה וכיצד בונים מנהיגות ומרד בעזרת סרטונים ויראליים. בסופו של דבר הנושאים שמעסיקים את הסרט או שהוא מציף נוכחים רק מעל לפני השטח ואין להם סאבטקסט מעניין שניתן לקרוא אותו.לא הרבה מתרחש בסרט. קטניס מתעוררת במחוז 13, קטניס מסכימה להיות מנהיגה, קטניס בשטח יורה חץ ובשאר הפעמים בוכה, קטניס רואה מרד המונים בטלוויזיה, קטניס רוצה להציל את חברה פיטה (ג'וש האצ'רסון) שעובר עינויים בקפיטול, חילוץ שאנחנו לא ממש רואים, המון שיחות ארוכות וחלקן מיותרות וסוף שמשאיר אותנו תלויים באוויר. לא היה עדיף לקצר את השיחות, לערוך מחדש את הסרט ולהוסיף עוד שעה ולסיים את סדרת הסרטים הזאת באופן מכובד? כנראה שתאוות הבצע של האולפנים סינוורה אותם, וככה אנחנו זוכים לסרט לא שלם באורך 125 דקות, כמעט ונטול אירועים משמעותיים, שנשען כולו על כשרון הבימוי של פרנסיס לורנס שיודע ליצור סרטים אלגנטיים ועשויים היטב גם אם אין לו חומרים לכך. ישנו גם צוות שחקנים נפלא מלבד הצעירים המאכזבים לורנס, האצ'רסון וליאם המסוורת'. חוזרים אליזבת בנקס המעולה, וודי הארלסון, דונלד סאתרלנד. אליהם מצטרפת ג'וליאן מור בתפקידה המאופק ביותר בתקופה האחרונה וגם פיליפ סימור הופמן שזהו סרטו האחרון."משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1" היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אבל בסופו של דבר הסרט הזה לא באמת מצליח לרגש או להסעיר. הוא עוד מוצר צריכה עשוי היטב שהיה יכול להיות הרבה יותר טוב אם הוליווד לא היתה מזלזלת בצופים שאוהבים את סדרת הסרטים הזאת וחושבת על הדבר היחיד שמעניין אותה - איך אפשר לסחוט עוד קצת כסף מקהל ההמונים. באופן אבסורדי אולפני Liongates ממש מזכירים את הקפיטול המרושעים.

חולית: חלק שני Dune Part Two 2024

הספירה לאחור Moonfall 2022

חולית Dune 2021

מסע בזיכרון Reminiscence 2021

הנוסעים Voyagers 2021

זמן Old 2021

הנוסע הסמוי Stowaway 2021

שמי חצות The Midnight Sky 2021

מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר Star Wars: The Rise of Skywalker 2019

אד אסטרה Ad Astra 2019