מי היה מאמין שבשנת 1984, כאשר מרגרט תאצ'ר השמרנית נמצאת בשלטון, הכלכלה הבריטית נמצאת על סף קריסה, מחאת ארגוני הכורים נמצאת בשיאה ושביתה כללית מאיימת על בריטניה, דווקא חבורת הומואים ולסביות מלונדון, יהפכו לתומכים הגדולים ביותר של הכורים, יגייסו עבורם כסף, ביגוד, מזון ובעיקר יהיו המשענת הרגשית שאותם כורים בכפרים קטנים בוולס היו כל כך זקוקים להם? זאת על אף שמרבית הכורים לא פגשו הומו או לסבית בחייהם. נשמע כמו איזו פנטסיה תסריטאית של קולנוען בריטי, או יציאתו הרשמית מהארון של "בילי אליוט"? לא. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ומרבית מגיבורי הסרט עדיין חיים ובועטים, מה שהופך את חוויית הצפייה בסרט וקריאת הכתוביות בסופו של הסרט החושפת מה קרה לכל אחד מגיבורי הסרט, למרגשת במיוחד."גאווה" אולי מתרחש בבריטניה בראשית שנות השמונים אבל הסיפור שלו מזכיר בצורה מטרידה את ישראל בשנת 2014. ממשלה הפוגעת בזכויות האזרח הבסיסיות, עושקת את העניים ומחלקת את אוצרות הטבע לעשירים כדי שיתעשרו יותר. ממשלה שמפריטה כל דבר שהיא יכלה לשים עליה את ידה, מנסה לפגוע באיגודי העובדים, לגבות יותר מיסים ממעמד הביניים והפועלים ולהקל על העשירים. אבל בישראל אף אחד לא מתאחד, נגד השלטון, אף ארגון או קהילה לא מחליטים להתגייס לטובת ארגון או קהילה אחרת במצוקה. בישראל 2014 לא שמעו על ערבות הדדית. כל אחד לעצמו, וכאשר ישנם הרבה גופים בודדים ולא מאוחדים שמסרבים לתמוך אחד בשני אין סיכוי לשנות את המדינה ולדאוג לכך שזכויות האזרח שלנו יהיו הרבה יותר טובות.
פרסומת
מרק אשטון, צעיר אירי עם רקע קומוניסטי, הוא אחד המנהיגים של קהילת הלהט"ב בלונדון, מחליט לשכנע את חברותיו וחבריו לגייס כסף למאבק הכורים. מספר ניסיונות לפנות לאיגוד הלאומי של עובדי המכרות נענים בשלילה. הפעילים הלהט"בים הצעירים מחליטים לפנות ישירות לכפר כורים אקראי בווילס ולהעביר להם תרומות ישירות. כך מתחיל סיפור ידידות מפתיע, מרגש ומצחיק בין שתי קבוצות יוצאות דופן המגלות שלמרות השוני הרב בינם דווקא יש יותר המאחד ביניהם, מה שבעתיד ייזכר כאחד מאיחוד המאבקים החשובים והמשפיעים ביותר בחברה הבריטית."גאווה" שבויים על ידי מת'יו וורקוס הוא Feel Good Movie וזאת למרות הנושא הפוליטי והחברתי שהוא עוסק בו. הסרט מצליח לשלב שפע רגעים הומוריסטיים מצחיקים עד מאוד לצד רגעים מרגשים רבים שיגרמו לקהל להזיל דמעה. לא מדובר ביצירה ריאליסטית נוקבת בסגנון קן לואץ' של פעם, אלא בסרט הבנוי לפי הנוסחה הבריטית המדויקת של דרמות מרגשות עם רגעים קומיים המיועדים לקהל רחב בסגנון "בילי אליוט". בסרט ניתן למצוא שחקנים בריטים ותיקים כגון המועמדת לאוסקר אימלדה סטאונטון (וירה דרייק) וביל ניי (מלון מריגולד האקזוטי), פאדי קונסינדין (באמריקה) או דומיניק ווסט (The Wire).
אבל מי שגונבים את ההצגה הם הצעירים בחבורה: השחקן הניו-יורקי הצעיר בן שצנטר המגלם את הפעיל החברתי מרק אשטון שכולו חיוניות סוחפת וטוטאלית. עוד בולטת השחקנית ג'סיקה גוננינג המגלמת את שאן הדעתנית שהמפגש עם קבוצת האקטיביסטים תשנה את חייה לחלוטין. עוד משתתפים אנדרו סקוט השחקן היחיד שהוא מחוץ לארון, מוכר בעיקר כג'ים מוריארטי אויבו המושבע של שרלוק הולמס במיני-סדרה המצליחה. ג'ורג מאקאי הצעיר מגלם את ג'ו שהוא גם הדמות היחידה שלא היתה קיימת במציאות ודרכו אנחנו נחשפים לסיפור.בבריטניה של ממשלת הימין הקיצונית בראשותה של תאצ'ר לא ממש אהבו אנשים שמפגינים נגדה ולא משנה אם זה בגלל המצב הכלכלי הקשה ורמיסת זכויות האזרח (הכורים) או המצב החברתי ואפס זכויות האזרח (קהילת הלהט"ב), שתי הקבוצות שמגיעות מעולמות כל כך שונים למדו כבר בשנת 1984 את מה שאזרחי ישראל עדיין לא השכילו ללמוד בשנת 2014 – כאשר מאחדים כוחות יש סיכוי לנצח את כוחות הרשע ולהביא לעולם שינוי ואיתו תקווה לעתיד טוב יותר. בהחלט אחד השיעורים המוצלחים ביותר באזרחות שתראו השנה המסך הגדול, ולא יהיה לכם משעמם אפילו לרגע אחד.
עשוי טוב. מצחיק ומרגש. מבוסס על סיפור אמיתי. נהניתי.
שם:אדרלולגיל:2926/03/2015 20:31:39
10/10
אחת הדרמות הקומיות המוצלחות שראיתי בשנים האחרונות. התהליך שהדמויות עוברות, הן מצד הכורים והן מצד ההומואים והלסביות, ממחיש באופן מרגש ואנושי כמה כל בני האדם אחד הם: חווים את אותם פחדים, אותן אהבות, אותן רגשות. ההומור המשובח מגיע בדיוק ברגעים הנכונים, וכך גם הכאב והעצבות. מקסים.
שם:ערןגיל:4706/03/2015 21:36:44
7/10
סרט מעניין , מבוסס על סיפור אמיתי , על מחאת הכורים בבריטניה והסיוע הלא צפוי מקהיליית ההומואים - לסביות. למרות ההתפתחות בעלילה והשחקנים הטובים הסרט קצת צפוי ומפתפח לאיטו. שווה לראות , אבל אפשר גם בטלויזיה