אנני ביקורת סרט

לפני כמה שבועות צפיתי במערכון של SNL שלמעשה היה טריילר פיקטיבי לסרט על חייו של הראפר והמפיק המוזיקלי ג'יי זי. את ג'יי.זי לא גילם אחד הקומיקאים השחורים של SNL אלא אחד הלבנים. באותו טריילר פיקטיבי גם את קאנייה וסט גילם קומיקאי לבן. בהתחלה לא הבנתי למה המשורר התכוון, אבל בסופו של דבר התברר שמדובר פה בקטע של הפוך על הפוך שכנראה מתכתב עם תופעה קולנועית עכשווית.בשנים האחרונות נעשו לא מעט רימייקים לסרטים, בחלקם דמות הגיבור הלבנה הוחלפה בדמות שחורה. כך זה קרה למשל במקרה של "קראטה קיד", "נקודת שוויון" ועוד שלל סרטים. עכשיו זה קורה עם הסרט "אנני" שהוא עיבוד נוסף לקולנוע של המחזמר הידוע (שבעצמו היה עיבוד לרצועת קומיקס). במציאות אף אחד לא יעז לעשות רימייק עם שחקנים לבנים במקום ראפרים שחורים, לא רק שהוא יואשם בגזענות, אלא גם שזה לא יראה טבעי. אבל כשהופכים את דמותה של "אנני" מדמות ג'ינג'ית לבנה לדמות שחורה וגם משנים את הסגנון המוזיקלי על הדרך מפופ להיפ-הופ, אין בזה שום דבר לא טבעי. למעשה מפיקי הסרט, ג'יי.זי והזוג וויל סמית' וג'יידה פינקט סמית', לא מתיימרים להחליף את דמותה של אנני המקורית והם מספקים לכך הסבר כבר בסצנת הפתיחה של הסרט. הזוג סמית' מעורב כבר פעם שנייה ברימייק מהסוג הזה, קדם לו "קראטה קיד" בו שיחק בנם, ג'יידן. ג'יי.זי התכתב עם המחזמר בעבר כשסימפל את "It’s a hard Knock life" מתוך פסקול הסרט שיצא בשנות השבעים בשיר בעל אותו השם. השיר נחשב עד היום לאחד הלהיטים הגדולים שלו.כידוע, זה לא הרימייק הראשון למחזמר "אנני". למעשה מדובר באחד הרימייקים הכי מיותרים שאי פעם נעשו בהיסטוריה של הקולנוע. אגזים ואומר שזה מגיע עד לרמת הביזיון. הסרט עוסק באנני (קוונזנה ואליס). הוריה נטשו אותה כשהייתה בת ארבע על מדרגות מסעדה איטלקית ומאז היא נודדת מבית אומנה אחד לשני עד שלבסוף היא מגיעה לבית האומנה של גברת הניגן (קמרון דיאז). אנני מנסה בכל כוחה לאתר את הוריה שנטשו אותה, במהלך הניסיונות, היא נתקלת במיליארדר ויל סטאקס (ג'יימי פוקס), שמלבד היותו בעל חברת תקשורת סלולרית הוא גם אחד המתמודדים המובילים לראשות העיר. בעצת מנהלי הקמפיין שלו, הוא מציע לאנני לעזוב את בית האומנה ולעבור אליו באופן זמני במטרה להצליח להשיג יותר קולות. למרות ההסבר לסיבה בגינה "אנני" היא דמות שחורה, סצנת הפתיחה הזו היא גם אחת המעצבנות בסרט. קטע עמוס במשחק מוגזם שהולך ומחריף ככול שהסרט מתפתח. אי אפשר להאשים שום שחקן בכך אלא את הבמאי ויל גלוק. בימוי כל-כך גרוע לא נראה שנים על המסך הגדול. גם התסריט והעריכה של הסרט רחוקים להיות ממיטבם. התסריט עמוס שמאלץ וההומור בו לא עובד, מלבד אולי הקריצה ל"נסיך המדליק מבייל אייר" שתדבר רק לקהל ההורים הצעיר.גלוק אינו מבין את הקהל שלו. הסרט אמור להיות לכל המשפחה אבל נראה שהוא מכוון אותו לתינוקות ומכאן כנראה מגיע המשחק האיום. בניגוד לסרטי ילדים שמיועדים לכל המשפחה כמו "סיפורו של דולפין" הפונים לקהל הילדים בגובה העיניים, הסרט מתייחס לצופים שלו כאילו הם זאטוטים בעריסה. הדמויות הן סטריאוטיפיות ורדודות והנפגעת העיקרית היא קמרון דיאז המגלמת את דמותה של גברת הניגן. זהו בהחלט התפקיד הגרוע ביותר של דיאז אי פעם. היא זכתה השנה בפרס הראזי לשחקנית הגרוע ביותר על "האישה האחת" ו"סקס טייפ" אבל הפסידה את הפרס על שחקנית המשנה ב"אנני" למייגן פוקס מ"צבי הנינג'ה". לא ברור מדוע ג'יימי פוקס הסכים גם הוא להתבזות, המשחק שלו אמנם מוגזם רק בחלקים קטנים מהסרט, אבל דמותו השטוחה היא סטראוטיפ מהלך לכל אורכו. התפקיד פשוט מתחת לרמתו.גילוי נאות, אני אלרגי למיוזיקלס קולנועיים. לדעתי מחזמר לא אמור לעזוב את הבמה. זה נראה לא טבעי. ב"אנני" זה נראה עוד יותר לא טבעי מהרגיל. הסרט מודע לכך ולכן הוא גם מתנצל על עצמו יותר מפעם אחת. הרימייק ל"אנני" הוא אחד מהמיוזיקלס הכי גרועים שנראו על המסך הגדול והוא זכה בצדק בפרס הראזי לחידוש הגרוע ביותר של השנה.

וונקה Wonka 2023

בת הים הקטנה The Little Mermaid 2023

סיפור הפרברים West side Story 2021

אנט Annette 2021

שכונה על הגובה In the Heights 2021

הנשף The Prom 2020

לחלום בגדול Blinded by the Light 2019

רוקטמן Rocketman 2019

מרי פופינס חוזרת Mary Poppins Returns 2018

רפסודיה בוהמית Bohemian Rhapsody 2018