שלומי בן זקן הוא גבר בשנות השלושים לחייו המתגורר בשכונה עזובה באשקלון יחד עם רוחי ביתו בת ה-11, אחיו ליאון ואימו דינה. המצב בבית קשה מבחינה כלכלית וגם נפשית. שלומי נאבק למצוא פרנסה, רוחי אינה מסתדרת בבית הספר והאוכל על השולחן דל. זו נקודת המוצא של סרטה של אפרת כורם.הקולנוע החברתי - שזוכה לאחרונה לפריחה גם בארצנו – מביא לעיתים קרובות את סיפורם של החלשים והנדכאים (קן לואץ ' מצטיין בכך וגם האחים דארדן).יש חשיבות עצומה לקיומו של קולנוע זה המטיח באופן כמעט תיעודי את המציאות הקשה בפניו של הצופה ויוצר אצלו תחושת מועקה ממה שקורה בחצר האחורית שלו.
פרסומת
אולם מעבר להצגת הסיטואציה הכאובה, על היוצר גם ליצור סיפור שיעניין את הצופה שגם כך מתייסר מהמראה שנשקף אליו מן המסך וזו בעייתו המרכזית של "בן זקן". סרט עם הרבה מאד כוונות טובות ועשייה שמעידה על מיומנות קולנועית גבוה, אך עשייה שבסופו של דבר לא מייצרת מספיק נפח כדי לרתק את הצופה.כורם מצלמת את סרטה באופן סטטי בעיקר בתוך הפריים אולם מודעת לחשיבות של מה שקורה והוא נסתר מעין. כששלומי נפגש עם פקידת הסעד רק שומעים את קולה ואין היא נחשפת לצופה וכורם כמו מעידה על בדידותו של שלומי ועל ניתוקו וניתוק משפחתו מהעולם ה"נורמלי". גם הילדים שמרביצים לרוחי בתחילת הסרט הם לא יותר מרוחות רפאים שרק ממחישות את תלישותה של רוחי ואת אי יכולתה להשתלב באופן תקין בחברה.
אולם אם העולם החיצוני הינו בחזקת נוכח נפקד בסרטה של כורם, הציפייה היא כי דמויותיהם של בני המשפחה יהיו מורכבות ומעניינות ולא כך הדבר. אלו דמויות חד ממדיות השקועות בעצבונן ומתבוססות שוב ושוב בחדלונם. אין תקווה, אין מחילה וגם אין הרבה עלילה ועניין לצופה. דוגמא לכך היא דמותו של שלומי (אלירז שדה שעושה את תפקידו במיומנות מפתיעה לטובה) שבמשך למעלה משעה אין הצופה יודע עליו דבר מעבר להיותו גבר צעיר ומובטל שחייו קשים. רק לקראת סוף הסרט במונולוג מרגש מקבל דמותו של שלומי מימד נוסף, מימד שכה חסר לגיבוריה של כורם.כשצפיתי בסרט נזכרתי בסרטה המופתי של הבימאית אנדרה ארנולד "פישטנק" שעסק בילדה צעירה ובמשפחתה הלא מתפקדת. בסרט ההוא התפוצץ המסך מהתרחשויות שחשפו עוד ועוד טפחים ורבדים מחיי הגיבורים בפני הצופה והפכו את הסרט ליצירת מופת חברתית שלא מפסיקה לזעוק. סרטה של כורם אולי שואב ממנו, אבל חוטא בכך שבעצם כמעט לא קורה בו דבר עד לסופו. מה שמשאיר את הגיבורים כלא מפוענחים ולא מעניינים."בן זקן" הינו יצירה שניכר בה שנעשתה מתוך המיית ליבה של הבימאית, למרות ההופעה הכובשת של אלירז שדה ורום שושן כביתו רוחי , מדובר ביצירה עקרה שלא מתפתחת ובסופו של דבר מייגעת את הצופה.
הסרט מאוד איכזב אותי והחזיר אותי אחורה בצורה קיצונית במובן הזה שהרגשתי שהקולנוע הישראלי סוף כל סוף מתקדם ומשיל מעל עצמו את הסרטים החלולים שמתיימרים להיות בעלי אמירה אומנותית חזקה אך למעשה מכסים על היעדר עמוק של הבנת קולנוע וצופי הקולנוע הישראלי. אני בטוח שליוצרת הסרט יש היכרות מעמיקה עם שכונות המצוקה באשקלון וכנראה בכלל במקומות אחרים בארץ כי אחרת לא היה מתאפשר לה לצלם סרט כל כך חשוף ותובעני...את זה אני זוקף לזכותה! ואם זאת בלבד הייתה המטרה אז היא הושגה במלואה אני חושב. פשוט כואב לי שלקחו פה נושא כל כך בוער, ושחקנים כל כך מוכשרים...ברצינות שניה מאיפה הבאתם את הילדה הזאת?! היא הדבר היחיד שאולי מצדיק צפייה בסרט הזה....ובעצם הפכו את הסרט לעוד אחד מה"ישראלים המדכאים" שאף אחד לא יראה, ירד מהמסכים תוך שבוע וישכח יום אחר כך. אין עלילה, יש סצנות שמצולמות ומבוימות בצורה שמזלזלת את הצופה. כל כך הרבה סתמיות וחוסר חיבור בין סצנות לא ראיתי כבר הרבה זמן. יש סצנות שחלק מההתרחשות החשובה היה חתוך מהם. אם אתם תוהים זה לא תרם לעלילה. אין מסתורין. פשוט התחלה קשה, סרט פסיבי כמו הדמות הראשית, וסוף. חבל...
שם:סיגליתגיל:2802/03/2015 15:25:41
8/10
נכון שהסרט מאוד איטי ונתקע לפעמים על סצנות משעממות....אבל באמת סרט עשוי טוב ומשחק טוב של אלירז שדה והילדה שמשחקת את רוחה גם משחקת נהדר. אהבתי לגמרי מומלץ בחום
שם:טליגיל:4002/03/2015 08:51:09
8/10
אהבתי ! משחק מעולה צילומים טובים .
התסריט קצת חלש וחבל שלא הוכנסו בו יותר רגעים דרמטיים