"חוק וצדק הם לא אותו הדבר". על האמרה זו מתבססים סרטי "מצ'טה" של רוברט רודריגז. בעוד שרודריגז בונה טרילוגיית מחווה ל-B movies ובין היתר עוסק במלחמת הסמים של כוחות ארצות הברית מול הקרטלים של מקסיקו, גם "סיקאריו", סרטו של דניס וילנב ("אסירים") מתבסס על ההבדלים בין חוק וצדק, אך באופן הרבה יותר רציני, כבד, דרמטי, מותח, אכזרי וראליסטי. אגב, יחסי החוק והצדק הם לא קו הדמיון היחיד בין הסרטים, אך כדי לא לעשות ספויילר, אמנע מלפרט."סיקאריו" (מתנקש בספרדית) הוא סרט מהפנט שתופס את הצופה בקרביים כבר מהסצנה הראשונה בה כוח FBI פולש לנכס בבעלותו של קרטל סמים. כמו ב"אסירים" וילנב אינו מרחם על הצופה ושומר על מתח גבוה לאורך כל הסרט. המחזה שאותה יחידה מגלה בתוך הבית אליו פלשה הוא מחריד ומוביל להסלמת המלחמה של האמריקאים בקרטלי הסמים המקסיקנים. כמו כן, האמריקאים מחזקים את הבנתם שהם רחוקים שנות אור מצעד שיכול ליצור השפעה ממשית, ושלמעשה המצב מכאן והלאה רק ילך ויחמיר.
פרסומת
אחרי התקרית המחרידה, מוקם כח מיוחד שמטרתו להנחית מכה קשה על אחד הקרטלים. הוא כולל בין היתר את הסוכן הזחוח מאט (ג'וש ברולין) אלחנדרו (בניסיו דל-טורו), מומחה לענייני קרטלים שהיה פעם תובע מטעם מקסיקו, וקייט מייסר (אמילי בלאט), מומחית לענייני בני ערובה, המקבלת הצעה להתנדב לכח, למרות שלא מדובר בתחום המומחיות שלה. קייט היא סוכנת FBI אידאליסטית. במהלך המשימה היא מגלה שדואגים שהיא תדע כמה שפחות על מהותה ודרכי הפעולה של הכוח המיוחד. היא מוצאת את עצמה נטחנת בין גלגלי היחסים שבין החוק לצדק."סיקאריו" הוא תסריט הביכורים של השחקן טיילור שרידן. הוא מטיח בפניו של הצופה את המציאות הלא פשוטה של הקרטלים בעיר הפשע חוארז ולא חוסך ביקורת בנוגע להתנהלות של הכוחות האמריקנים הנלחמים נגדם. כמו בסרטים ראליסטים אחרים, הוא אומר שהם למעשה שני צדדים של אותו מטבע.
תסריטו של שרידן משאיר לא רק את קייט באפילה דרך חשיפת חלקים קטנים של התמונה הגדולה, אלא גם את הצופה. מצד אחד זה קצת מתסכל והופך את הצפייה למעט מבלבלת. מצד שני, כאשר התמונה הגדולה מתבררת בסוף הסרט, החוויה הזאת הופכת לכדאית מאוד."סיקאריו" משלב בין שני סגנונות ויזואליים לכאורה "ריאליסטים" - האחד הוא העולם של ברוני הפשע של איש הטלוויזיה דיוויד סימון ("הסמויה" ו"דרוש גיבור") והשני הוא אנשי אכיפת החוק בסגנון דייויד אייר ("סוף משמרת", "יום אימונים מסוכן"). יחד עם זאת, דרך הצילום האווירתי המעולה של רוג'ר דיקינס ("ארץ קשוחה") והפסקול התעשייתי של ג'ון ג'והאנסון, שמחדיר את המתח עמוק יותר לבטנו של הצופה, נוצרת חוויה קולנועית שלא מאפשרת להוריד את העיניים מהמסך. ברגעים מסוימים, הסרט הופך ממותחן פשע מהפנט לסרט אימה איכותי. "סיקאריו" הוא סרט המתח המוצלח ביותר של השנה עד כה. הכינו את קיבתכם ואל תפספסו אותו.
סרט טוב מאוד וסוחף !!!
השחקנים כריזמטיים, הצילום מעולה, הנופים מרהיבים, הפס-קול תורם מאוד לאווירה, האקשן מהפנט (אבל אלים וקשה מאוד לצפייה) אבל הדיאלוגים פוליטיים מדי והתסריט והעלילה בסוף דלים וחסרי נפח.
בקיצור, סרט מעולה וכבד לפעמים. לאוהבי סרטים עמוקים !!!
שם:sophiaגיל:2803/03/2016 18:55:50
9/10
אחד הסרטים החי חזקים ומותחים שיצא לי לראות לאחרונה
מאוד מומלץ
שם:ברגיל:2027/02/2016 10:58:17
4/10
האמת זה התחיל נחמד ברבע שעה הראשונה ואחר כך פשוט התקדם לסרט אקשן בינוני לא מעניין. שוב מה שאנחנו מכירים, קרטל סמים והמשטרה האמריקאית. שוב אותה דרמה מיותרת שוב סצנות שמזכירות דברים אחרים ובלה בלה בלה...לא מצאתי עניין רב. הסרט מתקדם לאט ובאופן עקרוני הוא פשוט לא מותח או מעניין....והייתי אומרת אפילו די גרוע... לא מומלץ