מסייה שוקולד ביקורת סרט

Chocolat 2016 Movie Review

ערן איצקוביץ על "מסייה שוקולד":
"סרט עשוי היטב. עומר סי מצוין"

סרט ארכיון שתף/י

משחק עומר סי, ג'יימס תיירה, קלוטילד הם, אוליבייה גורמה במאי/ת רושדי זם

דרמה

ביקורת סרט למסייה שוקולד מאת ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

ציון המבקר

"לב גדול"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.1/10

היכן תצפו?

בקולנוע

80.7% בבית

10.0% לא אצפה

9.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אין ספק כי בעולם אוטופי הגזענות הייתה נעלמת כבר לפני עשרות שנים, אך כידוע הגזענות עדיין "חוגגת", ולהזכירכם אנחנו בעיצומה של שנת 2016. לסרטים יש כוח לא קטן בעזרה, אפילו מועטה, לשינוי התפיסה של הצופה לגבי נושאים מסוימים, וכידוע עולם הקולנוע עסק בעבר לא מעט בגזענות. הדרמה הביוגרפית "מסייה שוקולד", העוסקת בסיפורו של הליצן הקובני-צרפתי "שוקולד", הוא סרט נוסף שעוסק בנושא הזה, אך כזה שלא צריך להדביק לו תווית כסרט שזהו עיסוקו היחידי."מסייה שוקולד" מתרחש ברובו בצרפת של סוף המאה ה-19 ושל תחילת המאה ה-20 ומספר את סיפורו של רפאל פדייה, ליצן שחור שהפך לכוכב גדול במדינה לאחר שהתגלה על ידי "פוטיט", ליצן בריטי בעל שם, והשניים חוברים והופכים לצמד מצליח. פדייה, בן למשפחת עבדים קובנית, בחר לעצמו את השם "שוקולד" בגלל צבע עורו, ומרבית הקטעים של השניים עסקו בליצן הלבן והקטן שחובט ומרביץ לליצן השחור והמאיים. הקהל הצרפתי צוחק ומתאהב בליצן השחור והגדול שמתגלה כחביב על כולם.

אפשר ללכת סחור וסחור סביב הנושא הזה, אבל בואו נודה באמת: הגזענות של אותן שנים הייתה עניין שבשגרה. הצמד והקהל הבין כי אין הוא עושה משהו שגוי ובמשך שנים כולם היו מרוצים מהחיבור המוצלח, עד שמשהו ב"שוקולד" נשבר, והוא התחיל להבין לא רק את יחסי הכוחות בין השניים, אלא גם את העובדה כי הוא לא מוצג כאדם מן השורה אלא כגימיק. השניים הפרידו כוחות, ולא זכו לאותה הצלחה בנפרד. "פוטיט" לא הצליח לשחזר את הישגיו עם "שוקולד", שמצידו ניסה ללא הצלחה לשחק את "אותלו" של שייקספיר, שעסק בעצמו בגזענות.הדרמה הביוגרפית הזו מוגשת לצופה בצורה הוליוודית לחלוטין, כזו שמתעסקת בנושא הגזענות בעיקר מעל פני השטח ולא מתעמקת בו יותר מדי. כן, הדמיות חשות את הגזענות, בין אם הן חוות אותה בעצמן או אם הן אלה שמפלות דמויות אחרות, אך הן לא חוקרות מספיק את הנושא בינן לבין עצמן. גם אם יש בסרט כמה רגעים חזקים הנוגעים בנושא, אלו מעטים מדי, וחבל. אולי הנושא הנפיץ הזה הבהיל את במאי הסרט רושדי זם, (שמוכר בעיקר כשחקן מהסרט האלג'יראי-צרפתי "ימים של תהילה") שלא השכיל לגעת בנושא כראוי.

עם זאת אין ספק כי הסרט כן מצליח לגעת ללב, בעיקר הודות לעבודתו הנפלאה של עומאר סיי, לנצח מ"מחוברים לחיים", המגלם את "שוקולד". סיי הוא אדם גדול פיזית ונראה כי הוא למד בצורה יפה מאוד איך לנצל את היתרון הגופני שלו כדי להפוך לליצן של ממש. לצידו של סיי משחק ג'יימס תיירה, המגלם את "פוטיט", שמכיר את עולם הקרקס מקרוב: הוא הופיע כבר בגיל צעיר בקרקס שהפעילו הוריו, ואם זה לא מספיק הוא גם הנכד של איזה אחד, צ'רלי צ'פלין שמו. שפת הגוף של תיירה היא מדהימה, ואם סיי הצליח לעשות עבודה נהדרת בתור ליצן מתחיל, מה אפשר להגיד על אדם שעושה זאת כמעט מרגע לידתו?למרות תצוגות המשחק המוצלחות, החיבור בין סיי לתיירה לא ממצה לחלוטין את הפוטנציאל הטמון בו. יש ביניהם כימיה טובה, אך לרגע אחד אין את התחושה כי מדובר בזוג החברים הכי טוב שיש כפי שהם אמורים להיות. זה קצת צורם, מכיוון שאנו אמורים להרגיש אליהם חיבור גדול אך זה לא קורה. הכריזמה של השניים די מצליחה לחפות על הפספוס הזה, והיא תורמת רבות לכך שלמרות העובדה כי הסרט לא מנסה להתחקות בדיוק מוחלט אחר הסיפור האמיתי של "שוקולד" ו"פוטיט", הוא כן מצליח להתגלות כסרט עשוי היטב."מסייה שוקולד" הוא לא רק דרמה ביוגרפית, הוא גם מאותם סרטים שמציגים את עלייתו ונפילתו של כוכב שדעך. סיפורו של רפאל פדייה הוא לא סיפור רגיל, אך הוא מועבר בצורה די רגילה ופשטנית, לטובה ולרעה. ייאמר לזכותו שיש לסרט, ממש כמו לפדייה עצמו, לב גדול שמזכה אותו בכמה נקודות נוספות. רק בשנים האחרונות זכה פדייה להכרה כ"שוקולד", ולמזלו הסרט על חייו רק יעצים את המיתוס סביבו ויחזק את העובדה כי היה מדובר בלא פחות מאגדה.

ערן איצקוביץ | מבקר קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

מסייה שוקולד - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: anipoגיל: 4507/01/2017 09:59:34

8/10

אין רגע דל מהדקה הראשונה ועד הסוף,כל הזמן התרחשויות וים של רגשות.עצוב, מצחיק, מבדר ונוגע ללב. גבר אפריקאי שהגיע לצרפת בסוף המאה ה-19 ונחשף לגזענות שם במלוא עוזה. הדבר היחיד שנותן לו לגיטימציה הוא הקרקס בעיירה קטנה. שם הוא מתחבר לליצן שנמצא בדעיכה מקצועית ויחד הוא מהווים צמד מצחיק ,שבזכות ההצלחה שלהם הם מגיעים עד הבמה הראשית שהיא פריז. שם הם ממשיכים להופיע יחד,אך בעקבות היחס המפלה והמשפיל לו הוא זה מהסביבה ומבן זוגו במופע, הוא מחליט לעזוב ולפתוח בקריירה עצמאית כשחקן תיאטרון. במקביל הוא מכיר אישה לבנה ומתאהב בה והיא הדבר הכי טוב שקרה לו. מעבר לחברה הגזענית הוא גם ממשיך להאבק בשדים שבתוך עצמו. הסוף חזק מאוד.

שם: איילתגיל: 5926/06/2016 16:12:47

9/10

המשחק של עומר סי וג''יימס תיירי מעולה.ליצנים עם גוף וכישרון שעובדים מצויין.הנושא מאוד מאוד מריר.על תקופה שרוצים לשכוח, כשהאירופאים התייחסו לאדם השחור כאל תת-אדם.והליצן השחור הוא שאפתן בנפשו, ולוקח את התפקיד שקיבל רחוק מידי. סיפור אמיתי.

שם: עגיל: 3310/06/2016 22:14:14

8/10

סיפור מרתק על תקופה אחרת, משחק מעולה מכל הצדדים, צילום ותפאורה ברמה גבוהה, שמחייה את העלילה.

ל 33 ביקורות גולשים נוספות

קישורים