סרט הביכורים של אמיל בן שמעון על פי התסריט של שלומית נחמה עוסק בקהילה בוכרית בירושלים .כשעזרת הנשים קורסת בעת חגיגת בר מצווה ורב הקהילה נופל למשכב מגיע רב חדש לקהילה ומתעמת עם הנשים החברות בקהילה."ישמח חתני" הוא עוד סרט בשטף הסרטים שמאז סוף שנות התשעים פנו לעסוק באמונה ובדת בישראל. כמו לא מעט סרטים לפניו גם כאן כמו ב"קדוש" הגיבורות של הסרט הן נשים, אלו שנמצאות בין מעמדן המסורתי לבין הקידמה שדופקת בדלת ומסרבת להעלם.
פרסומת
על פניו יש בסרט את כל המרכיבים לנוסחה מנצחת: סמטאות ירושלים מצולמות מצוין, הקאסט מרשים כשבולטות במיוחד אוולין הגואל הנהדרת, עינת שרוף ויגאל נאור המרשים .יש לא מעט סצנות עוצמתיות כשבני הקהילה צועדים בדרך לשמחה כלשהי והסרט אף קורץ למחזה ליזיסטרטה שעוסק בנשים המקיימות שביתת מין כדי להפסיק מלחמה, אז מה לא בסדר?הבעה היא שבסופו של דבר כמעט כלום לא קורה בסרט והעימות בין הרב לבין נשות הקהילה (שמתעמתות עם בעליהם) אינו מעניין מספיק והסרט נע לו על מי מנוחות כמעט עד לסופו.
מעבר לכך נדמה שהבמאי מביים סטריאוטיפים ולא אנשים כשבעל חנות התבלינים אינו מקבל אפילו לקוח אחד בחנותו לאורך כל הסרט ונדמה שכל מטרת החנות היא להציג את ירושלים באור פיוטי. דמותה של אורנה בנאי מזגזגת בצורה לא הגיונית בין חרדיות לאי אמונה. והסרט גם גולש לעיתים לפסים קומיים לא רצויים ומאבד את הנפח הרגשי שצבר."ישמח חתני" מציג עולם שהיה ואיננו עוד של קהילה שבסופו של דבר (במציאות) בחרה בדת ובמסורת על פני הקידמה. הסרט אינו מייצר דיון חשוב בסוגיי זו ובזיכרון אולי תישאר ממנו המוסיקה היפה של אהובה עוזרי.
סימפטי.בהתחלה מזכיר פרק של הסדרה "שנות ה-80" ולאחר מכן הולך לכוון אחר. הסרט עוסק בשני נושאים עיקריים,שזה כפייה דתית ופמיניזם.העלילה היא סביב קהילה של יהודים מזרחיים מסורתיים בירושלים. לאחר שקומת "עזרת הנשים" קורסת בבית הכנסת בזמן העלייה לתורה של נער החוגג בר מצווה, הכל משתנה. רב הקהילה שאישתו נפצעה קשה, מצבו הבריאותי והקוגניטיבי מתדרדר. את מקומו תופס רב צעיר וכריזמטי. אותו רב הוא בעל תפיסה דתית שמרנית ואפילו מיזוגנית. ההרצאות שהוא נושא בפני הגברים בקהילה,בהן הוא קורא להם לחנך את נשותיהם לצניעות,יוצרים קרע בינם לבין נשותיהם ובין הנשים לבין עצמן. אבל, הקש ששובר את גב הגמל מבחינת הנשים,זה שיפוץ בית הכנסת וביטל "עזרת הנשים". על זה הנשים כבר לא מבליגות ופותחות במרד שמאיים לפרק את הקהילה. מסוג הסרטים שמעוררים דיונים וויכוחים חריפים. המסר הוא,שהדת היהודית צריכה לחנך לסבלנות ולערכים של כבוד הדדי ול"אהבת לרעך כמוך". הסרט, למרות שהוא לא רע ומעניין,לא אחיד לאורכו והוא טוב רק לפרקים.
שם:ירון .ו.גיל:3302/10/2017 09:16:36
6/10
סרט מאכזב, ציפיתי ליותר. העלילה לא מתרוממת והסרט נשאר אחלה אבל לא מעניין במיוחד. כשמסיימים לראות אותו מרגישים שלא היינו מפסידים כלום אם היינו מוותרים עליו. אכזבה - בדרך כלל הסרטים הישראלים עשויים מעולה.