לא פה, לא שם ביקורת סרט

In Between Movie Review

מור קומפני על "לא פה, לא שם":
"מהסרטים החשובים והמעניינים שנעשו בישראל"

סרט ארכיון שתף/י

משחק מונא חווה, סאנא ג'מאליה, שאדן קנבורה, מחמוד שלבי, הנרי אנדראוס במאי/ת מייסלון חמוד

ישראלי

ביקורת סרט ללא פה, לא שם מאת מור קומפני | מבקרת קולנוע

ציון המבקר

"הברקה מרגשת"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.2/10

היכן תצפו?

בקולנוע

57.3% בבית

35.6% לא אצפה

7.1%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אולי דווקא שיחה שהתקיימה בין היושבים לידי בהקרנת העיתונאים של "לא פה לא שם" היא המפתח לליבו של הסרט. שני חברים התלבטו האם הבמאית, המתגוררת בתל אביב כעת, הינה פלסטינית. אחד מהם טען שהיא פלסטינית כי היא ילידת דיר חנא שבגליל. השני טען שהיא לא פלסטינית אלא ערביה–ישראלית בשל העובדה כי היא חיה מספר שנים בעיר. חברתם, השלישית, התערבה לפתע בשיח וטענה: "היא פלסטינית אם היא בוחרת להגדיר את עצמה כך, אתם לא אלה שיחליטו עבורה מה היא". ואכן, "לא פה לא שם" סרט הביכורים של מייסלון חמוד עוסק בזהות, בדואליות שלה, במה שמגדיר אותה ובמחיר החברתי שהיא נושאת.זהו סרט ביכורים שני בשנה הנוכחית, אחרי "סופת חול" המבריק של עילית זקצר, המציג גיבורות נשיות שלא נראו בעבר על מסך הקולנוע הישראלי. לילא (מונא חוה) היא עורכת דין מנצרת, לא דופקת חשבון לאיש ולא נותנת לאף אחד להגדיר אותה. שותפתה לדירה היא סלמא (סאנא ג'ממאליה), מתרשיחא במקור, המסתירה את זהותה המינית מהוריה ומתפרנסת כדיג'יי בשילוב עבודות מזדמנות. אחרי שהשותפה השלישית לדירה מתחתנת, מגיעה בת דודתה נור (שאדן קנבורה) מאום אל-פאחם להתארח למספר שבועות. נור היא סטודנטית למדעי המחשב, מוסלמית אדוקה ומאורסת שרחוקה מאורח החיים של השתיים בתכלית. למרות המרחק בין שלוש הנשים, הן מתמודדות בשלוש מערכות זהות: המערכת הישראלית בה תמיד ייחשבו לאזרחיות סוג ב', המערכת המשפחתית–מסורתית - שלא תמיד תקבל ותכיל את בחירותיהן - והמערכת הפטריארכלית, עמה מתמודדות ונאבקות נשים מדי יום בכל רחבי העולם. דווקא המצוקות הדומות מביאות לסולידריות וחברות אמיצה הנרקמת בין השותפות ומביאה אותן למאבק מאוחד בכל החזיתות.

את הסרט הפיק שלומי אלקבץ וניכר כי בחזונו וברוחו הוא ממשיך את קווי המתאר של יצירותיו המשותפות עם אחותו המנוחה רונית אלקבץ. לא בכדי, החליטה חמוד להקדיש את הסרט לזכרה של אלקבץ. לא זאת בלבד שהסרט עוקב אחר חייהן של שלוש נשים דומיננטיות, הוא חושף עולם שכאמור טרם נצפה בקולנוע הישראלי - הסצנה הפלסטינית האורבנית של תל אביב-יפו. המוזיקה סוחפת, הצבעים עזים, ועשן הג'וינטים והסיגריות אופף הכל. ניכר כי לסיגריות משמעות מיוחדת בסרטה של חמוד שכן יש הרבה מאוד מהן ביצירתה, אולי כמוטיב חוזר לניגוד בין אורח החיים בעיר הגדולה לעומת אורח החיים המסורתי יותר בו נשים ערביות לא נוהגות לעשן בפני גברים. כל סצנה היא מערכה לוחמת – בפני החברה הישראלית, בפני הורי הבנות, בפני גברים, בפני עצמן.מבנה הסרט לא אחיד בקצבו ובתכולתו. הוא גדוש בסצנות אווירה שעל אף שברורה הכוונה מאחוריהן – מרגישות רפטטיביות. אך הסצנות המרכזיות בסרט פוגעות ישר בלב. הדיאלוגים שנונים, חדים ומצחיקים לפרקים. הדמויות מרגשות וכנות ומונא חוה מפעימה במשחק כן ומדויק. ניכר כי חמוד הקדישה מחשבה רבה לא רק לצד הסיפורי החשוב אלא למבע העשיר, ויחד עם הצלם איתי גרוס הפכה את רחובות יפו ותל אביב למקלט אורבני מוכר וזר כאחד, כאשר דווקא הנוף והטבע שבישובים הקטנים הוא זה שסוגר ומצר על הדמויות עד מחנק.

ביצירה של חמוד אין חברה החפה מביקורת. מצד אחד זהו מסמך נוקב נגד הכיבוש ומאידך – נגד הכפפה נשית שטומנת בחובה המסורתיות בחברה הערבית. בין הכתוביות הזרחניות בניאון אייטיז מהפנט, בחרה היוצרת להודות למשפחתה שנתנה לה את האפשרות לפרוץ גבולות ולהיות מי שהיא – ובכך היא מצביעה על זעקתן של הדמויות שלא נותר להן אלא לברוא לעצמן מרחב מוגן - זה שבין המסורת, הגזענות, מכבש הלחצים והשוביניזם, מכיל אותן כבנות אדם בעלות לב פועם, רגשות וחוכמה. התמה המשותפת ל"לא פה לא שם", ולסרטים אחרים מסוגו המציבים נשים במרכז, היא זו המדגישה את ערך האחדות הנשית והיכולת הנשית לגשר על עולמות שונים למען מטרה משותפת.הרגע המרגש ביותר התרחש דווקא בבכורה התל-אביבית של הסרט כשהאורות נדלקו וחמוד עלתה על הבמה. לרגע נשכחו ממני חוויות הגזענות הקשות שקראתי והייתי עדה להן בשנים האחרונות בישראל, כשקהל שלם הריע בהתרגשות לבמאית, אישה פלסטינית. הייתי מעדיפה לזכור את מדינת ישראל בדיוק ברגע הזה אבל איני יכולה להתעלם ממה שקורה סביבי. אני יכולה רק לקוות שחמוד תמשיך ללוות את הנוף הקולנועי הישראלי בעוצמה ואומץ שכבר מזמן לא ראיתי כאן.

מור קומפני | מבקרת קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

לא פה, לא שם - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: קרויףגיל: 5123/05/2018 23:44:04

9/10

סרט חשוב, מעניין, מעורר מחשבה ויוצא דופן. החברה הערבית מזווית שלא הכרתם, דילמות שלא הכרתם. הערבים באולם מצאו עניין רב בסרט גם כן. סרט מומלץ בהחלט. הדבר היחיד שהפריע לי בסרט זה הרושם שיכול להתקבל הוא שמרד במוסכמות, במסורת (המוסלמית במקרה זה) ובפטריכליות חייב לגרור למסיבות אלכוהול ולצריכת סמים. הנשים המורדות בסרט הן קיצוניות לטעמי. אפשר להיות אישה משכילה, פמניסטית ודעתנית מבלי לחיות חיים כה פרועים... אבל - זה בהחלט הופך את הסרט לססגוני יותר

שם: .MOR Rגיל: 1522/03/2018 22:52:25

7/10

סרט חשוב ואקטואלי. השחקנים מעולים, הצילום לא רע בכלל, הפס-קול מוסיף הרבה לאווירת הסרט, העריכה מצויינת והדיאלוגים עמוקים וסוחפים אבל אם כמה שהתסריט והעלילה אותנטיים ובעלי מסרים חשובים הם גם פשוטים (מבחינת הסיפור), לא הכי מלהיבים ולא תמיד ממומשים כמו שצריך. בקיצור, אפשר לראות ואפילו שווה לנסות.

שם: adidגיל: 3114/09/2017 13:29:34

8/10

סרט טוב, מצליח להעביר מסר מאוד מעניין ומאפשר שיח אחריו. לסרט יש קצב טוב בשל מוסיקה טובה וצילום מעולה.

ל 53 ביקורות גולשים נוספות

קישורים