בסוף שנות השמונים הייתה תעשיית הקולנוע בהונג-קונג בשיא פריחתה. הופקו בה סרטי קונג-פו, דרמות וגם סרטי גנגסטרים ששאבו את השראתם מסרטי הפשע הצרפתי של שנות ה-50 וה-60 . ג'ון וו, הבמאי המוכשר כשד, ביים את "מחר טוב יותר" והמציא את ז'אנר ה"גאן-פו" (אמנות לחימה באמצעות אקדחים) צ'או יון-פט כיכב בלא מעט סרטים אלו שלימים ייקראו "שפיכות דמים הרואית". קוונטין טרנטינו העריץ את יצירותיו של וו ואת הלוק של גיבוריו ויצר את "כלבי אשמורת" בהשראתו.בעקבות ה"מטריקס" ודומיו החלו אמנויות הלחימה וקרבות הגאן-פו להיות מקובלים גם בקולנוע המערבי ו"ג'ון וויק "2 הוא כולו מחווה מוצלחת לאותם סרטי אקשן הונג-קונגי עם טוויסט עכשווי.
פרסומת
קיאנו, ריבס, שלא מחייך לרגע (לי הוא הזכיר סוג של אלן דלון מחוספס בסרט "הסמוראי" ), שב כג'ון וויק - המתנקש האגדי שסובל בעבודתו אך מבצע אותה כהלכה והר הגופות ממשיך להיערם סביבו. הפעם מתנקש וויק במאפיונרית ואחיה וכל המאפייה האיטלקית רודפת את וויק, שמדמם בערך תשעים אחוז מזמן המסך שלו.לסרט אין כמעט עלילה ורובו מורכב מקטעי אקשן שהם ארוכים ומפורטים באופן יוצא דופן לסרט מערבי. וויק -שבסצנה משעשעת בוחר את כלי הנשק שלו כמו אדם שמזמין יין טוב במסעדה - יורה לכל עבר בסצנות שלעיתים מזכירות משחקי מחשב ולעיתים הן על טהרת המכות.
הסרט הוא כולו חגיגה אחת גדולה לחובבי סרטי אקשן בכלל ולאוהבי האקשן מן המזרח בפרט. המחוות לסרטי מופת בתחום קיימות לכל אורך הסרט, בין אם מדובר ב"מחר טוב יותר" או "הדרקון" בכיכוב ברוס לי (סצנת המראות)."ג'ון וויק 2" הוא כוריאוגרפיה מופשטת של אלימות מסוגננת. בניגוד לסרטיו של ג'ון וו אין כאן טיפת עומק, אבל מי צריך עומק כשהמכות מצטלמות כל כך יפה? זוהי אינו ארוחת גורמה אבל במגרש המשחקים שלו הוא טעים ומשביע. אני מחכה בקוצר נשימה לסרט השלישי בסדרה.
כמו הסרט הראשון, לא להתאמץ, מתאים לחולי אלימות קשה, כל הסרט אלימות שחוזרת על עצמה עד להקיא. אותן המכות תרגילי קרב נדושים, נכון שיש חשק לראות את סוף הסרט, אל תתאמצו, אותו הדבר כמו בחצי שעה הראשונהו הסרט הראשון.
מקבל 5 בסולם MOTEKOO בזכות השחק הראשי.
שם:Eyal Peryגיל:2818/06/2017 08:14:33
9/10
אקשן אקשן ושוב פעם אקשן.
אמנם אני וחברה שלי חושבים ההיפך בנוגע לאיזה משני הסרטים יותר טוב אבל אין ספק ששניהם מעולים.