הייתם מצפים שבשנת 2017 לאנשים לא יהיה אכפת מהי זהותם ו/או משיכתם המינית של אנשים אחרים, אבל בעולם בו האיש החזק ביותר בעולם נבחר לתפקיד למרות שאמר מה הוא יכול לעשות לנשים בזכות מעמדו הסלבריטאי, זה לא באמת אמור להפתיע.
סרטים להט"ביים הם מעין תת-ז'אנר העומד בפני עצמו, ופסטיבלי קולנוע רבים בעולם מוקדשים להם. בדרך כלל אלה סרטים קטנים ועצמאיים, ששחקנים מוכרים לא מככבים בהם, אבל לא כך המקרה ב-"3 דורות" בו משחקת זוכת אוסקר אחת, מועמדת כפולה לאוסקר וגם אחת השחקניות הצעירות העולות בקולנוע האמריקני.
הסרט עוקב אחר ריי (אל פנינג), נער בן 16 שכמו כולם גם הוא מוצא את עצמו מתאהב בנערות אחרות, מתחבר לחבר'ה מבית הספר וגם מתאמן כדי לפתח קצת שרירים מסוקסים. אה, כן, ובשונה מנערים אחרים בני גילו – ריי הוא טרנסג'נדר שרוצה לעבור ניתוח לשינוי מין מנקבה לזכר. אמו החד הורית מגי (נעמי ווטס) מקבלת אותו ואת החלטתו באהבה גדולה. סבתו דולי (סוזן סרנדון) ובת זוגה פרנסס (לינדה אמונד) תומכות בו, אבל מתקשות לקבל את ההחלטה. בנוסף לריי יש בעיה גדולה: הוא צריך את הסכמת שני הוריו כדי לעבור את הניתוח, אך הוא לא ראה את אביו כבר כמה שנים טובות.
פרסומת
מהנקודה הזו והלאה, מתחיל המסע האמיתי של הסרט - המסע של ריי. את אמו הוא כבר שכנע, אפילו סבתו תאהב אותו בכל מחיר, אך אביו הוא הבעייתי. הוא לא היה בקשר איתו כבר כשהיה ילדה קטנה, וגם מגי לא סיימה איתו את הקשר בצורה חיובית במיוחד.
מגי פותחת בחיפושים אחר אביו, קרייג (טייט דונובן), כדי לנסות ולשכנע אותו לחתום על המסמכים שיגשימו את חלומו של ריי להפוך לילד אמיתי. אך המפגש בין השניים לא יהיה פשוט, ולמרות שקרייג לא פגש מעולם בזהותו החדשה של בנו, הוא עדיין לא שש לאבד את מה שכנראה ומעולם לא היה יקר לו.
דרך דמותו של ריי, מנסה "3 דורות" להראות עד כמה טרנסג'נדרים הם בעצם אותם אנשים שהיו לפני הניתוח שביצעו. גם אם אנחנו לא רואים כיצד ריי נראה כשהיה נערה, אנחנו יכולים להעריך שהוא היה אדם מעצבן ומציק בדיוק כפי שהוא כרגע, כנער.
אל פנינג, בדרך כלל שחקנית יותר ממוכשרת, מביאה בסרט תצוגת משחק מוגזמת, צעקנית, מציקה ולא נעימה שלא גורמת לצופה בשום רגע, גם לא ברגעים הקשים ביותר, להתחבר לדמותו של ריי. היא ניסתה לנכס לעצמה ניואנסים מסוימים שנראים כל כך מזויפים,שהבחירה בה לתפקיד נראית כטעות פטאלית לסרט כולו.
למזלה של הבמאית גבי דלאל, היא כן עשתה בחירות נכונות יותר כשליהקה את ווטס וסרנדון לתפקידיהן, שכן הן מביאות עימן - כל אחת בדרכה - אמינות מלאה לדמות. הן לא יזכו באוסקר, אבל הן כן יוצרות אמפתיה כלפי הדמות, וגם אם לא מדובר בעבודה הטובה ביותר שלהן, הן גורמות ללב להיפתח כלפי דמויותיהן ללא מאמץ מיותר ומיוזע.משחקה של פנינג אינו הדבר היחיד הפוגם ב-"3 דורות", כשגם התסריט שלו לא מתעלה מעבר לשבלוניות שבו. נער שמחפש את עצמו ושהוא גם טרנסג'נדר? יש לנו. אמא תומכת למרות כל הקושי? כמובן שיש. סבתא לסבית שמעבירה ביקורת על הנכד שלה, למרות שהיא פחות או יותר מכירה את התחושות שעוברות עליו? ברור שיש לנו! אבל גם קלישאות כאלו, שמנסות להעניק נופך ריק מתוכן לסרט, לא עוברות היטב בידיה של דלאל, שלא מצליחה לערבב את הרכיבים לכדי סלט טעים, או לפחות לכזה שישאיר אחריו טעם של עוד.
"3 דורות" הוא סרט שמנסה לאתגר. הוא ליברלי ברוחו ומנסה לפתוח את הצופה לעולם חדש, אבל לא עושה זאת בהצלחה מרובה. בשורה התחתונה, זו עוד דרמה משפחתית על סודות גלויים (יותר או פחות) שמשנים את גורל בני המשפחה. הסרט לא חשוב כמו שהיה רוצה להיות, אולי מעצם העובדה שהוא מתעסק בעיקר בדמות אמו של הטרנסג'נדר, ולא בעולמה הפנימי של הדמות שעל הנייר אמורה להיות המעניינת ביותר. כמו אנשים שמפחדים מטרנסג'נדרים בלי לדעת למה, כך גם הסרט: הוא לא מתקרב ל"אני הפנימי" שבו, כאילו הוא מפחד ממה שאחרים יגידו – ובכך הוא מפספס את המהות האמיתית שלו.
3 דורות של שחקניות גדולות שהסרט הזה קטן עליהן. מפוספס ואימפטונטי.
שם:ניצהגיל:7203/06/2017 16:01:40
9/10
סרט "אחר" ומפתיע , משחק נפלא של כל שלושת הדורות ובעייה שלא מדברים עליה מועלית פה בצורה רגישה ומקסימה.
נהניתי מאוד
שם:שירנסקיגיל:3302/06/2017 19:27:42
5/10
סרט משעמם. יש כל כך הרבה פוטנציאל לעניין פה, וכל כך מעט מומש בפועל.
העלילה כל כך רדודה ובנאלית שאפילו סוזן סרנדון לא מצליחה להציל את הסרט בנוכחות האדירה שלה.