אחרי שנים של ציפייה מגיע למסך העיבוד הקולנועי הראשון לאופוס מגנום של סטיבן קינג "זה" משנת 1986. שנים אחרי המיני סדרה הידועה לשמצה (לא בעיני) מגיע סוף סוף הליצן המפחיד ביותר בספרות למסך הגדול.סטיבן קינג הוא אחד מגדולי הסופרים בני זמננו. בספריו הוא מצליח באיזמל מנתחים לחטט בפצע הפעור שנקרא אמריקנה ולחשוף את כל הרעות החולות בארה"ב .לא פלא שהוא אחד הסופרים הכי מעובדים לקולנוע ,חלק מהעיבודים מזעזעים ("מקסימום אוברדרייב"), חלקם סבירים("סילבר בולט") וחלקם גאוניים("'קארי", "הניצוץ", "חומות של תקווה", אני והחברה", "גרין מייל").לאחרונה חווה קינג רנסנס אדפטיבי כשיצירותיו מגיעות בתכיפות הולכת וגדלה למסך הגדול וגם לטלוויזיה. בתוך גל העיבודים החדש מגיע גם הסרט הנוכחי "זה".
פרסומת
"זה" עוסק על פניו בליצן המעלים ילדים בעיירה דרי שבמדינת מיין, האזור החביב על קינג שבו הוא גם מתגורר. חבורת המפסידנים מתמודדת מול הליצן פניוייז ומול בריוני השכבה ומנסה לשרוד. אולם "זה", כמו רבים מספריו של קינג, עוסק בעצם בשני נושאים מרכזיים - המעבר בין ילדות לבגרות ומלחמת האור בחושך.קשה מאוד עד בלתי אפשרי להעביר את אלף ועוד כמה מאות עמודי הספר למסך הגדול. חלק נכבד מהספר מוקדש לתיאור עלילות פניוויז לאורך ההיסטוריה של דרי, היסטוריה שכל 27 שנים מסתיימת במרחץ דמים. הסרט אומנם מצולם יפהפה אבל מרדד לחלוטין את התמות המרכזיות במשנתו של קינג והופך למאבק בין חבורת ילדים לליצן – עם הרבה קריצות ל"אני והחברה" בבימויו של רוב ריינר.
הצלחתו המדהימה של הסרט מעידה על ההערכה שהוא זוכה לה והיא עוד הוכחה לחשיבותו של קינג כאייקון תרבותי מרכזי באמריקה. הסרט עצמו הופך די מהר למופע הפחדות. איפה העומק של היצירה המקורית? היכן הדיון במקורות הרוע ובהתמודדות עם הפחד? (פחד מהתבגרות שמשולה למוות, כי נדמה שרק הילדים מצליחים להבחין בפניוויז-לאור תמימותם)? ומתי יעז מישהו להמחיז את סצנת המין הקבוצתי שמקיימים הגיבורים כדי לשרוד."זה" הספר הוא בעיני הניסיון האמיץ ביותר שאני מכיר לתת פנים ושם לרוע ולשאול איך מתמודדים איתו?. "זה" הסרט הוא במקרה הטוב סרט אימה שגרתי.
"זה" מבוסס על אחד הספרים המבעיתים והמוצלחים ביותר של הסופר סטיבן קינג, והוא רימייק למיני סדרה שנעשתה בשנת 1990 בעלת אותו השם.
הסרט עוסק בהיעלמותם המסתורית של ילדי העיירה דרי, ובניסיון חבורת ילדים לגאול את העיירה מהרשע ששורר בה.
נבל הסרט, המכונה "זה", נקרא כך משום שאי אפשר באמת להגדירו בשם,
היות והוא משנה תכופות את צורתו בהתאם לפחדיו של קורבנותיו .
"זה" אמנם נכלל בקטגוריית "אימה", אך נכון יותר להגדירו כסרט מתח.
הסרט מומלץ מאוד לחובבי סטיבן קינג בכלל ולחובבי שנות השמונים בפרט.
שם:IDOגיל:1715/12/2018 18:12:37
9/10
סרט מצויין. מצחיק ומותח ביחד הוא הומאז ענק לכל מי שגדל בשנות השמונים, אין רגע שהכימיה בין הילדים מראה סימוני חולשה אפילו והמשחק של חלקם גורם לי כלכך להתעצבן שאין קטגוריה באוסקר של הילד השחקן הטוב ביותר.
שם:anipoגיל:4611/09/2018 10:06:15
5/10
שעתיים של בזבוז זמן. ציפיתי בכלל למשהו אחר,אבל במקום זאת קיבלתי סרט נעורים עם תוספת של אלמנטים על טבעיים.בעיירה קטנה, חבורה של נערים בתוספת נערה שכולם דחויים וקוראים לעצמם "לוזרים" ,יוצאים לחקור חטיפה של ילדים ונערים ע"י ישות זדונית בדמות ליצן שמסתתר בתוך מערכת הביוב העירונית.תוך כדי העימות איתו ,הם צריכים להתמודד גם עם "הביריונים" בבית הספר שמציקים להם וחלקם גם עם הורים מתעללים. המסר הוא שצריך לדעת להתמודד עם פחד ולהתגבר עליו. לסיכום: סרט גרוע.