לפני שהרגליים נוגעות בקרקע ביקורת סרט

Before the Feet Touch the Ground Movie Review

מעיין הררי על "לפני שהרגליים נוגעות בקרקע":
"יצירה מרגשת ומסקרנת החושפת את הקו הדק בין מציאות לחלום"

סרט ארכיון שתף/י

משחק דפני ליף במאי/ת דפני ליף

תיעודי

ביקורת סרט ללפני שהרגליים נוגעות בקרקע מאת מעיין הררי | כתב קולנוע

ציון המבקר

"מעורר השראה"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.6/10

היכן תצפו?

בקולנוע

50.0% בבית

33.3% לא אצפה

16.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

סרטה הראשון של דפני ליף "לפני שהרגליים נוגעות בקרקע" הוא יצירה מרגשת ומסקרנת אשר מעבירה את המחאה החברתית של 2011 דרך עיניה הרגישות של מי שיזמה אותה ובו בזמן מצליחה להתבונן בה מהצד ולהתמודד עם השאלות שמעלה ליף.אם ציפיתם לסרט אקטיביסטי, אתם בדרך להתאכזב. הסרט אמנם עוסק במחאה החברתית אבל עושה זאת דרך צלילה אל מעמקי התודעה של ליף ומראה איך הפכה בעל כורחה להיות קול של עם שהחליט שנמאס לו מחוסר צדק. היא נלחמת על הזכות לחלום על מציאות טובה יותר, אך ככל שהמחאה הולכת ומתעצמת מבינה כי מדובר במאבק הרבה יותר גדול ממנה.

הסרט מתחיל ב-2011 וממשיך עד ל-2013, זמן בו השיא של המחאה הולך ודועך וקבוצת מובילי המאבק מתכנסת כדי לבחון דרכים נוספות כיצד לקדם אותו. הוא מכניס את הצופה אל תוך אחורי הקלעים של מטה המחאה, הדיונים, הוויכוחים, האמוציות וההחלטות שנלקחות בזמן אמת.הסרט מורכב מצילומים חיים מההפגנות שצולמו בידי אזרחים, צילומים של דפני במצלמת הנייד שלה וצילומים מכלי התקשורת שעל רובם אחראי הכתב של ערוץ 10, יונתן פיחוטקה שצילם את דפני במסגרת כתבה בה חזה את כישלון המחאה, אך הופתע בהמשך לגלות שהמציאות לעיתים עולה על כל דמיון.

סצנות כאוטיות והמוניות מהצילומים החיים משתלבות עם שוטים ארוכים ומהורהרים בעלי אסתטיקה ויזואלית שנבחרו בקפידה אשר מראים את הניסיון של דפני למצוא שקט ואיזון בתוך כל ההמולה התקשורתית שמסביבה כשברקע נשמע וויס אובר המתאר את רחשי ליבה. המחאה שהולכת ומתעצמת משפיעה על דפני שנסערת כתוצאה מהלחץ לעמוד בציפיות שמופעלות עליה מהתקשורת והסביבה. היא בוחרת להתכנס בעצמה וטסה לחו"ל כדי להתרחק ולעבד את החוויות המטלטלות שעברו עליה וההחלטות הקשות איתן היא מתמודדת.זה סרט מסע והתבגרות. אשר מראה כיצד דפני עברה תהליך ממובילת מחאה אנונימית דרך הדמות הציבורית שצריכה לשרת את החברה ועד לרגע בו החליטה להתרחק מההד התקשורתי סביבה, להתחבר שוב לקול האישי ולהמציא את עצמה מחדש דרך הקולנוע.אפשר להתווכח הרבה על מה השיגה המחאה החברתית של קיץ 2011 והסרט נוגע בשאלות הללו, אך הן נשארות ללא מענה. אולי כדי להזכיר לנו שמחאה היא תהליך מתמשך והיא אף פעם לא באמת מסתיימת. העיקר להמשיך ולשמור על הזכות לחלום.

מעיין הררי | כתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

לפני שהרגליים נוגעות בקרקע - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: חגי הופרגיל: 4222/07/2018 23:20:53

10/10

הייתי היום בבית אבי חי בסרט של דפני ליף "לפני שהרגליים נוגעות בקרקע", תיעוד אישי של מחאת 2011, מאת מי שיצרה אותה, בעצם. קודם כל, סרט מצוין ומרגש. מצליח להעביר את העוצמות שהיו אז, ומאז - אבדו. ממליץ לכולם לראות את הסרט הזה! שנית, לאחר ההקרנה הייתה שיחה של הקהל עם דפני. לא הספקתי לומר את מה שרציתי, אך אם הייתי מספיק הייתי אומר, כי לדעתי הטעות הגדולה שנעשתה היא שהכוח העצום שהיה אז לא תורגם ליצירת מפלגה עצמאית. אני חושב שמפלגה כזו הייתה יכולה לעשות פה שינוי משמעותי. אגב, גם במחאת 1968 בצרפת, עם דני האדום, עשו את אותה טעות (כך קראתי איפשהו אודותיה). תחת זאת, נראה שיאיר לפיד זכה בכל הקולות האופציונליים האלה, הקולות שרוצים שינוי, אלא שהמפלגה שלו בעיניי היא משהו אחר לגמרי. חבל מאוד. אבל אולי לא נכון לסיים בנימה פסימית, והפגנת היום אולי מלמדת כי הכוח נשאר בשטח.

שם: אמנון אלביגיל: 9915/01/2018 21:00:14

8/10

לפני שהרגליים נוגעות בקרקע, סרטה של דפני ליף. סיפורה ההירואי של המחאה ההיא מנקודת מבט מאד אישית של בחורה מוכשרת מאד ואמיתית עוד יותר. מעניין, חשוב. מדוע המחאה אז הלכה והתחזקה ואילו זו הנוכחית הולכת ושוככת ?

שם: יעלגיל: 3911/01/2018 10:38:10

7/10

סרט מעניין, תקופת מחאת האוהלים מנקודת המבט של דפני ליף.

קישורים