סרטים על אמנים בכלל ועל ציירים בפרט נכנעים בדרך כלל למסורת ז'אנריסטית מקובלת. מכיוון שקשה מאד להעביר צופה את מחשבותיו של האומן, לעיתים הבמאי מנסה להציג אותו כדמות גדולה מהחיים, שיוצר מתוך כאב גדול. האמן סובל כל הדרך לתהילה והצופה עובר איתו קתרזיס נפשי ואומנותי - למשל בסרטים כמו "פולוק" או "פרידה".לא כך הדבר בביוגרפיה של הציירת הקנדית מוד לואיס, שחיה בנובה-סקוטיה ונאבקה מגיל צעיר בדלקת פרקים וביחס משפיל מצד דודתה שאצלה התגוררה. מוד הופכת למנקה אצל אוורט המתבודד והזועף שגר בבקתה מבודדת, שמאוד מזכירה את "בית קטן בערבה" בפרט ואת הספר האמריקאי בכלל. בסרט אין כמעט רגעים של התעלות או שמחה ומוד ממשיכה בסיזיפיות להתמודד עם מצבה, שמשתפר מעט עם השנים.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
את מוד מגלמת סאלי הוקינס הנפלאה, שאך לאחרונה התפרסמה כבחורה האילמת ב"צורת המים". כאן היא נכנסת לדמותה של אישה קטנה-גדולה שקשה לה לזוז ונאלצת לעבוד בפרך למחייתה. הוקינס נטמעת בתוך דמותה של מוד ומשכנעת מאוד בתפקיד העוף המוזר שמסרב להיכנע למציאות הקשה והעגמומית.לב ליבו של הסרט היא מערכת היחסים בין מודי לבין אוורט שאותו מגלם איתן הוק בליהוק אנטי-גיבורי לא שגרתי. אוורט יותר נוהם מאשר מדבר, אומר למודי שהיא פחות חשובה לו מהכלבים שלו, אבל לאט לאט נרקמת ביניהם מערכת יחסים מוזרה המבוימת ומשוחקת באופן שקול ומדוד.
לעיתים נדמה שהסרט גולש למחוזות הביוגרפיות הטלוויזיוניות, אבל מייד הוא חוזר למסלול המחוספס והלא זוהר שמבליט את חייה הסיזיפיים של מודי ואת מלחמתה האין סופית לשרוד ורק לאחר מכן להצליח כאמנית. מודי מוצאת נחמה בציוריה, שיהפכו אותה לאחת מהציירות הידועות בקנדה. חיים טובים ותהילה הם לא מה שמודי מחפשת ואותם היא גם לא תקבל – אבל המסע שלה מעורר התפעלות והתרגשות.שימו לב בסוף הסרט, למוד לואיס האמיתית ולבעלה אוורט. היו מבקרים שטענו כי הוקינס הרבה יותר נאה ומסתירה בדמותה את הקשיים הגופניים שחוותה מודי. לטעמי זו הופעה מעוררת כבוד בסרט שלא עושה הנחות לצופה, סרט שזורם לאיטו ומהנה מאוד בדרכו. סרט יפהפה ונוגע ללב.
בנוי נכון ומדוייק. מאופק יחסית ולא נסחף למלודרמתיות מיותרת וזה עומד לכף זכות. סיפור אמיתי משנות ה-50. מוד היא ציירת שסובלת מדלקת פרקים ומטופלת על ידי דודתה האנטיפתית, לאחר שאחיה מכר את בית הוריהם ועזב אותה. למרות נכותה, מוד היא אישה פיקחית ונחושה שרוצה לקחת את גורלה בידיה. היא מוצאת עבודה כעוזרת בית אצל אוורט, סוחר דגים גס רוח ומתבודד. מוד מתחילה לצייר על קירות הבית ולאחר מכן גם מציירת תמונות שאותם מוכרת ,תחילה ללקוחה קבועה של אוורט ולאחר מכן ללקוחות אחרים כולל סגן נשיא ארה"ב. כשאוורט ומודי מתחתנים, זה מהווה מקור נוסף של פרנסה עבורם. למרות אופיו הקשה של אוורט ויחסו הקשוח למוד, הקירבה אליה נוגעת בו ופותחת בו איזושהי סתימה. לקראת הסוף, מוד מגלה סוד מטלטל מהעבר הרחוק שמצטרף לסיום העצוב. מה שאני לוקח ,זה את היכולת של האדם לקבוע את גורלו. מגדירים "מזל" כהזדמנות שפוגשת מוכנות. זה לקח לכל אחד מאיתנו וחשוב להפנים את זה.חוץ מזה משחק טוב של שני השחקנים הראשיים, וגם הנופים היפים והפסטורליים תורמים את שלהם.
שם:אבו עמיתגיל:5221/09/2019 11:49:52
9/10
סרט קטן ונוגע ללב, קצת עצוב, אבל מאד אותנטי. מעניין מאד היה לי לגלות על אמנית לא ידועה, חולה, נכה שהתגוררה וחיה בסוף העולם אבל עם כזו נשמה ותמימות ואופטימיות. מקסים
שם:.MOR Rגיל:1626/01/2019 02:54:44
6/10
סרט שבלוני וגנרי.
המשחק מעולה, הצילום לא רע, הפס-קול נחמד ודי מוסיף לאווירה, העריכה נחמדה ורוב הדיאלוגים פשוטים וחינניים אך התסריט והעלילה צפויים מאוד, לעיתים קלישאתיים, שגרתיים מידי, לא מחדשים כלום ודי בינוניים.
בקיצור, נשארתי אדיש. אפשרי לצפייה אך לא חובה בכלל (מגיע לו אפילו 5.5).