"על חוף צ'סיל" של הסופר הבריטי הנודע איאן מקויאן הוא ספר מצוין שמצליח ב-165 עמודים בלבד לפרוס סיפור התפרקות נישואים ואהבה נכזבת באופן שפורט על נימי הלב ומצליח לתאר בצורה מדויקת את עולמם הפנימי של גיבוריו. כמה שחבל שהסרט "על חוף צ'סיל", שגם לו כתב מקויאן את התסריט, לא מצליח לעמוד ברף שהציב הספר.יש משהו לא הוגן בהשוואה בין ספר לעיבוד הקולנועי שלו במיוחד לאור העובדה שבספר יש מקום ואורך רוח רבים יותר לעלילה מרובת דמויות והסתעפויות ולחקר של נפש הגיבורים מאשר בסרט. הבעיה היא ש"על חוף צ'סיל" מבוסס מלכתחילה על ספר קצר, דל לכאורה בהתרחשות ממשית, שרובו מתרחש במקום אחד וכולל פלאשבקים לעבר. הבעיה השנייה היא שלסרט לא ניתנת הנחה על על אי הבנה של כוונת המשורר במעבר הלא מספק למדיום הקולנועי מאחר שהתסריטאי הוא, כאמור, גם האדם שעומד מאחורי הספר.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
העלילה עוקבת אחר פלורנס (סירשה רונאן, "ליידי בירד") ואדוארד (בילי האוול) זוג בריטי צעיר שמגיע למלון על שפת חוף בבריטניה לבלות את ירח הדבש ולממש את הנישואים שלהם לראשונה. בפלאשבקים לאחור אנו מגלים את סיפור ההתאהבות שלהם: פלורנס היא צעירה בת למשפחה ממעמד גבוה (שלא מרוצה מבחיר ליבה), ואדוארד הוא סטודנט ממעמד הפועלים שחי עם אמו הפגועה שכלית (אמילי ווטסון) ובני משפחתו.ההתרחשות בסרט אותו ביים דומיניק קוק על מי מנוחות היא לא רבה, כאשר לא תמיד המעבר בין העבר להווה מעשיר את חווית הצפייה ונדמה כי התמקדות רבה יותר במתרחש (או במה שלא מתרחש) בליל הכלולות הייתה מעניקה עניין רב יותר לסרט, שחלקיו הטובים עוסקים בתיאור הריחוק המתפתח בין בני הזוג, חוסר האפשרות שלהם להיפתח ולהבין זה את זו ושיאו בסצנת ריב מוצלחת על שפת החוף, שממנה כבר אין דרך חזרה.
הסרט מסתיים באפילוג שלא קיים בספר שמעניק סגירת מעגל קלישאתית וקיטשית שלא תואמת את רוח העלילה עד לנקודה זו ונראית מודבקת בגסות ותלושה למדי. כך שלמרות הופעות משחק טובות, תסריט שכולל דיאלוגים אינטליגנטיים ועיסוק בסוגיה מעניינת של התפרקות מערכת היחסים והחלטות מוחמצות שמשפיעות על חיינו, "על חוף צ'סיל" נותר בעצמו סוג של החמצה.
ראיתי את זה בבית ביס VOD ומה שרציתי לומר שזה הסרט עם סיפור אהבה הכי מאכזב שראיתי אבל הצילום של החוף היה פנטסטי מזל שהשחקנית סירשה רונאן יפהפייה ורומנטית אני אוהב את המשחק שלה. בכל אופן רציתי לתת לזה 8 ועלה לשתי נקודות ל-10 אבל בסוף ירד לשלוש נקודות ל-7 אז הציון שלי הוא 7 זה הכל ואני ממליץ לכל בני שש עשרה ומעלה לראות את זה. נקודה!
שם:אנהגיל:5212/07/2018 23:11:14
9/10
אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה. הניואנסים הרגשיים של מקיואן נותרו על כנם בעיבוד הקולנועי. משוחק נפלא. הסרט ריגש אותי והותיר אותי עם הרהורים על האופן שבו נקודת המוצא המשפחתית קובעת את חיינו הבוגרים. בכלל, האפשרות לראות איך מתפתחים חייו של אדם מן ההחלטות של צעירותו ועד לסוף ימיו היא תמיד מרתקת.
שם:פרומהגיל:6605/07/2018 13:04:38
5/10
הסרט איטי מידי ולא מגיע לשום מקום. מתחיל היות מעניין רק לקראת הסוף.