טרנזיט ביקורת סרט

Transit 2018 Movie Review

רפאל (דניאל) תמנה על "טרנזיט":
"אפוס אדיר רגש כדיוקן למאה ה-21"

סרט ארכיון שתף/י

משחק פרנץ רוגובסקי, פאולה ביר במאי/ת כריסטיאן פצולד

זר

ביקורת סרט לטרנזיט מאת רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

ציון המבקר

"יצירה נשגבת"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

82.9% בבית

8.6% לא אצפה

8.6%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

סרטו החדש של הבמאי הגרמני המהולל כריסטיאן פצולד, "טרנזיט", הוא יצירה אינטליגנטית ועילאית, אנושית בלי גבול ומרגשת באמת. הוא מתרחש בנוף של הידרדרות חברתית לפחד ולפשיזם, כביטוי לחוסר אמון בין בני אדם. הוא מתאר עולם של פליטים, מהגרים ואנשים נרדפים, אלה שאין להם בית פיזי, או אלה שאין להם בית בתוכם – הרבים יותר, שהראשונים מייצגים אותם.הסרט מבוסס על רומן הנושא את אותו השם משנת 1944 שנכתב בידי אנה זגרס. פצולד בחר למקם את עלילת הסרט בתוך מרחב המציאות של ימינו, מבלי לנסות כמעט לבצע שחזור תקופתי. הבחירה הזאת היא בהתחלה מוזרה, אבל יותר ויותר היא מתבררת כבחירה גאונית, וגם כאזהרה. הוא יוצר אנכרוניזמים מכוונים, ומשלב בצרפת של מלחמת העולם השנייה את כל הפליטים המשוועים לבית ולביטחון, יוצאי אפריקה וארצות האיסלאם, הממלאים אותה בימינו.

ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון

גיאורג (פראנץ רוגובסקי) הוא טכנאי רדיו צעיר, יהודי גרמני שהצליח (כמו לאסלו ב"קזבלנקה", שהסרט ימשיך להתייחס אליו גם בהמשך) לברוח ממחנה ריכוז גרמני, והוא מוצא עצמו בפריז הכבושה. ידיד הקשור לעולם הספר מבקש ממנו למסור מכתבים לסופר נרדף בשם ויידל. בהתחלה מתעניין גיאורג בשליחות רק בעבור הכסף. חבריו שאמורים לאסוף אותו למרסיי, כדי לברוח משם לחו"ל לפני הגעתם של הנאצים לדרום צרפת ותחילת הטיהורים, נתפסים. כשגיאורג מגיע אל ויידל, הוא מגלה שהסופר התאבד. הוא שומר את המכתבים וגם אוסף כתב יד של הסופר, ועושה את דרכו למרסיי בעצמו. בדרך הוא קורא את כתב היד של ויידל ומכתב של אשתו. לבו מתחיל להיפתח: ויידל הוא סופר עם יכולת להסביר באופן חומל וענייני את המעמקים שמהם נובעים הטירוף והתסביכים האנושיים.נראה שויידל הוא רמיזה לדמותו ולגורלו של הסופר היהודי-גרמני שטפן צווייג: אבל כאן לא לגמרי ברור - האם מתאבד ויידל בגלל בגידת העולם התרבותי, כמו שכתב צווייג בצוואתו, או בגלל בגידת אשתו, מארי? והאם יש הבדל מהותי בין השניים?

גיאורג, שרק הוא יודע על מותו של ויידל, מגיע למרסיי כשבידו המסמכים ואשרת ההגירה של ויידל ושל אשתו למקסיקו, וכדי לנוס על נפשו הוא מתחזה לסופר. במרסיי מחפש גיאורג בקדחתנות אהובה אפשרית מעבר לכל פינה; הוא הוזה את אהובתו, וההזיה הופכת להיות בהדרגה לדמות ממשית, שהיא אשתו היפהפייה ואכולת החרטה של ויידל, מארי (פאולה ביר). גיאורג, הטכנאי, מגלה בהדרגה בתוך עצמו את דמותו הרוחנית של ויידל, ומנסה להפוך את מארי לאהובתו.המעמדים האלה מבטאים כמיהה אדירה ליופי נשי נעלה ורך, גואל; שבסרט נחווה באופן מופתי כביטוי לאיזה כוח אלוהי גדול בעולם – מרחביה האורבניים והימיים של מרסיי מדגישים אותו - ואת ההמתנה הנאיבית להצלה בידי כוח כזה, לבואו של איזה סוג של גן עדן, שרובנו כל כך חפצים בו. המתנה המתוארת כאן כלא פחות מההגדרה לגיהינום.הסרט שואל האם כתיבה וסופרות, יופי, נדיבות לב, אהבה חסרת פניות – הם דברים אמיתיים? האם ביכולתנו להאמין באמת באור שבתוכנו, למרות טבענו ההפכפך והארעי? "טרנזיט" הוא סרט על השאלה, האם הנטייה האנושית לפשיזם, כביטוי שיא לתכליתנות ולפונקציונליות אגואיסטיות, לציניות ולפחד, המתחזקים שוב בימינו, הם דברים שביכולתנו להתעלות מעליהם. ההתעלות כרוכה בסרט באיתורו של יסוד פנימי, אימהי ונדיב, שיאפשר להעניק בית (או תחושת בית) לפליט ולמגורש, לאיש נעזב, לילד בודד – ולנו עצמנו. הדברים החמקמקים, לכאורה – אמנות, רוח ואהבה – מתגלים ביצירה הנצחית הזו גם כנצח היציב האמיתי היחיד, בעתות הנשבות בתעתועי הביטחון שבחומר.

רפאל (דניאל) תמנה | מבקר וכתב קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

טרנזיט - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: בנדיטגיל: 7526/04/2023 23:21:13

5/10

לא קראתי את הספר שעל פיו, לכאורה, מבוסס הסרט אבל מניסיון מהעבר כאשר לוקחים ספר שעלילתו מוגדרת בזמן ומעבירים אותו לזמן אחר הוא מאבד את הסיבה בגללה נכתב. בסופו של דבר ראיתי סיפור טרגי קומי של טעויות נוסח רומיאו ויוליה ולא קזבלנקה שבסופו של דבר לא הצדיק את זמן הצפייה בו. נכון שהגיבור דומה לחואן פניקס כולל השפה העליונה השסועה שלו אבל לא התרשמתי יותר מידי מדמותו בסרט. בתקווה לסרטים טובים יותר.

שם: איילתגיל: 6206/10/2018 15:05:59

8/10

סרט מיוחד,על הישרדות בצרפת גם של ימי מלחה״ע ה-2 וגם היום במקביל.מהגרים של אז,של היום,פליטים,זרים כולם מחפשים גורל טוב יותר.הנסיבות אכן שונות,והסרט מקפיד שמי ששייך לסיפור של אז יתלבש,יראה,יחזיק בחפצים של אז,וכל השאר הוא של היום.אדפטציה מתוחכמת.אהבתי.

שם: עפרהגיל: 5205/10/2018 15:42:08

4/10

מופרך מכל בחינה.

ל 7 ביקורות גולשים נוספות

קישורים