שנת 2020 מביאה איתה רצון עז ובלתי ממומש לצאת מהבית, לטייל ולהתחבר לטבע. בנטפליקס משודרת הסדרה "כוכב הלכת המופלא" ועוד כמה סדרות שמאפשרות להתבונן ולהתפעל מבעלי חיים שלא מזדמן לנו לראות בסביבתנו. הסרט "מורתי התמנונית" שעלה לאחרונה בנטפליקס לא מסתפק בזה – הוא מוסיף לסיפורים המרגשים שהוא מציג את החוויה האנושית, וכיצד היא מושפעת מאותן סיפורים. הצילומים מעלים את השאלה הביקורתית האם מה שאנו צופים בו היה מתקיים גם לולא האדם היה בסביבה ועד כמה הוא משפיע על המתרחש סביבו: לשם דוגמה, האם צלם שמתקרב ומצלם מקום מסתור של חיה שמסתווה בטבע, עלול שלא בכוונה לחשוף בפני טורפים את מקום המסתור?
קרייג פוסטר, במאי סרטים תיעודיים דרום אפריקאי, מצוי במשבר אישי ומקצועי ומנסה להחזיר לעצמו את תשוקתו לחיים באמצעות חזרתו לחופי הכף המערבי בדרום אפריקה, שם בילה בנעוריו. הוא מתחיל לצלול ביער אצות תת-ימי קסום, כדי להירגע ולהימלט מבעיות החיים. במהלך ביקורו באותו יקום מקביל הוא פוגש תמנונית ונשבה בקסמיה, מתפעל מיכולותיה ומהאופי שלה – ומחליט לבקר אותה מדי יום.
פרסומת
במשך קרוב לשנה, פוסטר עוקב באופן אובססיבי אחר התמנונית ולומד להכיר אותה, והיא אותו. התמנונית משחקת עם פוסטר ממש כאילו הייתה חיית מחמד, כל אחד מהם הופך לחלק בלתי נפרד מחייו של השני. פוסטר עצמו טען שמעולם לא היו לו סנטימנטים לבעלי חיים כמו אלה שהוא פיתח כלפי התמנונית. הוא מוצא את האנושיות שלו מחדש בכך שהוא מבלה עם חסר חוליות מקסים וחכם, ואף מדווח שהוא מתחיל להיות אכפתי יותר, לא רק כלפי חברתו החדשה, אלא גם כלפי בנו שמצטרף אליו לצלילות מסוימות וגם כלפי אנשים אחרים. החוויות שלו עם התמנונית אף גרמו לו להקים קבוצת צוללנים שמקדישים את זמנם למען שימור יער האצות.
הצילומים המרשימים והמרהיבים חושפים עולם שרובנו יודעים עליו מעט מאוד: היצור בעל שמונה הזרועות הוא אמיץ, בעל תושייה, ואמן בתחפושות. צורת ההסוואה המתוחכמת שלו הכוללת היעטפות בעצמים שונים, כמו צדפים וקונכיות, כדי להסתתר מטורפיו, היא זו שעוררה השתאות מצד פוסטר מלכתחילה וגרמה לו להתחיל לעקוב אחר התמנונית. עם הזמן גם היא מביעה באופן ברור את סקרנותה כלפיו.
מחזור החיים של התמנונית סוחף את הצופים לרכבת הרים של רגשות פחד, שמחה ועצב. פוסטר נמנע מלהתערב בחיים התת-ימיים, הוא גם לא מעניק לתמנונית שם וזה קשה במיוחד לעמוד מנגד בעת שחברתו הקרובה נרדפת על ידי טורפים. הוא מסרב ללבוש חליפת צלילה, בטענה שזה מפריע לקשר החושי שלו עם העולם התת-ימי, ומתמסר למים הקפואים. השנורקל הפשוט של פוסטר דורש ממנו לעלות לנשום אוויר באופן קבוע – לעיתים במהלך רגעים סוערים ומשמעותיים שהוא והצופים היו מעדיפים לא לפספס.
פוסטר לא מהסס לחשוף את "החיים הפרטיים" של חברתו חסרת החוליות, אך לאורך כל הסרט הוא לא מפרט לעומק את הנסיבות האישיות שגרמו לו לוותר על החיים בקרב בני האדם לצורך שקיעה בטבע. ברור שמדובר בנסיבות משמעותיות יותר מהרצון שלו לחקור לעומק את הטבע, כפי שתיאר בתחילת הסרט. אם הוא באמת נעשה אדם בריא יותר מבחינה נפשית בגלל יחסיו עם התמנונית, היה מעניין לדעת מה בחייו הקודמים הניע אותו לברוח וגרם לו להשתפר כאדם.
אף סרט טבע קודם לא יכין את הצופים לצפייה בחוויות של יצור אקזוטי כמו התמנונית שעשויות לרגש אותם עד דמעות, למרות שהם יכולים להיות סקפטיים בתחילת הצפייה. זהו סיפור מסקרן על חברות יוצאת דופן ועל מציאת מכנה משותף עם מי שבמבט ראשון עשוי להיראות שונה מאוד. הסרט מוכיח לצופים שאופי, שכל ורגשות אינם ייחודיים לאדם. זאת מבלי להמעיט בערך הצילומים עוצרי הנשימה והמוזיקה המרגשת שמשלימה את אותם רגעים. מדובר בסרט מקסים שלא רק חובבי טבע מושבעים יעריכו ויאהבו.
שם: איציק גורגיל: 47בשונה מסרטי הבי.בי.סי כאן הגישה היא אישית ודי מרגשת. תמנונים הם יצורים פקחים וערמומיים עם יכולת לשנות את צבע עורם ואפילו את מרקמו בכדי להסוות את עצמם. הם משתמשים בכלים, פותרים בעיות מורכבות, ולומדים דברים חדשים כל הזמן. בסרט אנחנו רואים דרכי הימלטות מדהימים של התמנונה מכרישים, גילויי סקרנות מצידה ואפילו משחקים. חיי התמנונים מסתיימים עם תהליך הרבייה והבאת הדור הבא לעולם, ורק מעניין לחשוב כמה מאיתנו היו מתרבים אם היינו צריכים לשלם בחיינו עבור כך..