משחקקולות: ג'פרי ראש, ויליאם דפו, אליסון ג'אני, אלן דג'נרס, אלברט ברוקס, אליזבת פרקינס, אלכסנדר גולד, בראד גארט, ויקי לואיסבמאי/תלי אונקריך, אנדרו סטנטון
אין ספק, שהעולם (המצויר, לפחות) אחרי "שרק" הוא כבר לא אותו הדבר. לא היה סרט אנימציה אחד מאז "שרק" שהצליח לשחזר את רמת האנימציה, ומעבר לכך, את רמת התחכום הקומי שיצר זה האחרון. אולפני "דיסני", לאחר מספר ניסיונות פושרים פלוס ("מפלצות בע"מ" החביב, "לילו וסטיץ'" המייגע, ו"אי המטמון" הכשלוני), הבינו, שצריך לשבור את הכלים אם רוצים לקעקע את חותמם של אולפני דרימוורקס. כנראה שמישהו שם הבין שצריך להביא משהו נועז יותר, פחות ילדותי, והרבה יותר "קול". ולאחר הרבה עריפות ראשים, כנראה, הא לעולם "מוצאים את נמו".תיאמר האמת, כאשר ראיתי את הטריילר של הסרט, לא חשבתי שבכלל אצחק בסרט. לא ראיתי פרסומת כה גרועה לסרט כל כך טוב כבר הרבה זמן. הפרסומת ממש עושה עוול לסרט, שכפי שבוודאי כבר הבנתם את דעתי, הנו תענוג קומי אדיר.
פרסומת
העלילה, בקצירת האומר, מספרת על מרלין, דג אלמן שלא נותר לו דבר מלבד בנו נמו, אחרי שאשתו נהרגה בהתקפת דגים טורפים. שנים מאוחר יותר, ביומו הראשון של נמו בלימודים, הוא נחטף על ידי צוללן ונלקח לחיות באקווריום במשרדו של רופא שיניים. עכשיו מרלין וחברתו דורי, הסובלת משיכחון-כרוני, יוצאים למסע ברחבי האוקיאנוס על מנת להציל את נמו, בזמן שנמו וחבריו לאקווריום מתכננים מבצע המלטות לפני שיהפכו לצעצוע החדש של אחייניתו של רופא השיניים.האנימציה של "מוצאים את נמו" הנה אנימציה טיפוסית של אולפני PIXAR, העובדים תחת חסותה של "דיסני" כבר שנים. בכך אין חידוש של ממש. עם זאת, בכל השאר דווקא יש, ועוד איך יש. "דיסני" השלימו מהפכה של ממש בתפיסה הרעיונית של איך סרט אנימציה טוב צריך להיות, וגילו, שקיים עוד פלח אוכלוסייה רחב מאד שיכול ליהנות מסרטים מצוירים - שומו שמיים: המבוגרים!
הסרט מתחיל מעט חלש, אולם כבר כעבור 10 דקות מתחילים הצחוקים והגיחוכים הרמים מהקהל. הדמויות הסימפטיות למדיי כובשות את לב הצופה מיד, והבדיחות השזורות לאורכו של הסרט אינן מייחדות עצמן רק לקהל הצעיר של בני 10 מינוס, אלא מצליחות לשעשע גם את הקהל הבוגר. אחד הדברים שאהבתי בסרט הנו קריצות העין הרבות שלו לסרטים הוליוודיים מפורסמים. קחו לדוגמא את הסצינה שבה הכריש ברוס רודף אחרי גיבורי הסרט, נתקע בדלת, וכאשר פרצופו מגיח ממנה כשחיוך שטני משוח על פניו, הוא קורא: Here's Brucy!, כאנקדוטה על התמונה המפורסמת מהסרט "הניצוץ" עם ג'ק ניקולסון.הסרט ממשיך לשעשע במגוון דמויות רחב ובשפע סיטואציות קומיות טיפוסיות, אם כי מקסימות כשלעצמן. הרבה מוטיבים וטכניקות ידועות מסרטים הוליוודיים קלאסיים מופיעים בסרט, וככזה הוא מהווה גם תופעה נעימה לחובבי הקולנוע. אהבתי מאד את הסצינה בה גיבורי הסרט מצטרפים לנחשול תת-מימי על גבם של צבי ים היפים (כן, כן, היפים סטייל אוסטרליים "קולים"... מצחיק!), ובה הצב אומר למרלין משהו בסגנון "תיזהר על השריון שלי. בדיוק גמרתי לעשות לו וואקס", כאשר הוא מרמז למשחת הוואקס הידועה לכלי רכב - Turtle Wax.הסרט "מצילים את נמו" הנו חוויה בידורית נטו, וככזה מי שיחמיץ אותו בקולנוע, יצא בהפסדו. אין כמו לשקוע בכורסה ולגעות בצחוק עם עוד עשרות, אם לא מאות של אנשים מסביבך, בפרץ צחוק בלתי מרוסן. אכן, "דיסני" עשו היטב את העבודה הפעם, וקראו תיגר על דרימוורקס - "איפה "שרק", איפה?!". ימים יגידו. סיכום: חוויה בידורית נטו; אל תחמיצו! 9 בסולם יגאל.
סרט נהדר !!!
האנימציה מרהיבה (יחסית לאותה התקופה), הדיבוב העברי מפתיע מאוד לטובה, הפס-קול קסום, הבדיחות משעשעות, סצנות הדרמה מרגשות, הדיאלוגים מעניינים לרוב והתסריט והעלילה בנויים היטב כמעט לאורך כל הדרך !!!
בקיצור, תראו !!!