דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף ביקורת סרט

קווין פייג', האיש, האגדה ומפיק העל של אולפני מארוול, בהחלט יודע איך להחזיק את סדרת הסרטים הבלתי נגמרת בחיים ולספק לקהל המעריצים את הסחורה לה הם כל כך זקוקים. עם שני הסרטים הקודמים, "האלמנה השחורה" ו"הנצחיים" שיצאו במהלך המגפה ההצלחה הייתה פחות גדולה ממה שקיוו. "ספיידרמן אין דרך הביתה" לעומת זאת, היה להיט עצום בכל קנה מידה היסטורי אפשרי ובעצם פתח ליוצרים מאחורי סדרת הסרטים המצליחה אפשרות להרחיב את היקום הקולנועי שלהם למספר יקומים שמתרחשים במקביל וכך להרחיב את האופציות הקולנועיות שלהם ללא סוף, כי אם, לדוגמה, ספיידרמן ימות ביקום אחד הוא עדיין חי באינספור יקומים אחרים. למשימה הנ"ל גייס פייג' את התסריטאי, מייקל וולדורן שכבר התמחה בהתעסקות ברב-יקומים כאשר כתב את אחד הפרקים הכי טובים בהיסטוריה של סדרת האנימציה הקומית והרב יקומית, "ריק ומורטי": The Old Man and the Seat ואת הסדרה "לוקי" שאיך לא, עוסקת בדיוק בנושא זה. לצידו הוא הציב את סם ריימי, מי שיצר את סדרת סרטי האימה האייקוניים "Evil Dead" וכמובן את שלושת סרטי הספיידרמן בכיכובו של טובי מגווייר. פייג', שנפטר מסקוט דריקסון, במאי סרטי האימה שביים את הסרט הראשון בסדרה, כנראה חיפש מישהו שלצד האימה גם יוכל לספק רגעים של הומור פרוע. דריקסון הוא במאי נטול הומור ולכן אין ספק שריימי, בזכות סדרת הסרטים המטורפת שלו והניסיון שלו בהפקות קומיקס מאוד יקרות, הוא בחירה חכמה. "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" הוא סרט עם טון חדש שמביא אל תוך היקום הקולנועי של מארוול סגנון יותר בוגר, מפחיד ומטריד. בידיו של במאי כמו סם ריימי שצמח בז'אנר סרטי האימה, אבל ביים גם קומדיה רומנטית, מערבון, מותחן פשע ודרמות, זאת משימה קלה. הוא יודע ליצור איזון בין המוזר והמטריד ובין הומור, דרמה אנושית ומשפחתית. גם בסרט זה, כמו בכל הסרטים הקודמים של אולפני מארוול/דיסני, יהיו דמויות שימותו באופן אכזרי בלי טיפה אחת של דם שתישפך מהם, כי אנחנו עדיין בסרט עם דירוג PG13 , כלומר על אף שהסרט המדובר רווי רגעים אלימים ומטרידים הוא עדיין מתאים לכל המשפחה.דוקטור סטריינג' והגלימה שלו צצו בעולמנו בשנת 2016 בסרט שחשף את דמותו והיכולת שלה. הסרט הראשון השאיר רושם אדיר ויצר עולם קולנועי חדש, מרהיב ומסחרר חושים, בזכות אפקטים חזותיים מרהיבי עין, עיצוב עולם צבעוני, עשיר ואף סוריאליסטי, שייחד את הסרט של סטריינג' לעומת הסרטים האחרים של אולפני מארוול. הסרט החדש ממשיך את הכיוון ומבסס את הייחוד הקולנועי של סרטי הדוקטור על פני הסרטים האחרים של מארוול. מאז שדמותו של סטריינג' פרצה לעולמנו, הוא השתתף בשני סרטי "הנוקמים" האחרונים וכמובן בסרט הספיידרמן שובר הקופות "אין דרך הביתה". בסרט החדש הוא מתקן את הנזקים שיצר בסרט הספיידרמן האחרון. עם כל הכבוד לבנדיקט קמברבאץ' שחוזר לגלם את סטריינג' בפעם הרביעית, הסרט הזה שייך לא פחות לשחקנית אליזבת אולסן החוזרת לגלם את וונדה aka מכשפת השני. המשקל הרגשי של הסרט הזה טמון בנוכחות הגדולה שלה וברקע הפסיכולוגי שהיא מגיעה איתו מסרטי "הנוקמים" וכמובן מסדרת הטלוויזיה הנהדרת בכיכובה - "וונדה ויז'ן". אולסן, בעזרת העיניים הגדולות והעצובות שלה, כובשת את המסך ומעניקה לסרט כמה רגעים טורדי מנוחה ואת המטען הרגשי שהוא כל כך זקוק לו כדי להיות הרבה יותר מורכב מסתם עוד סרט קומיקס. מאחר ובמולטיוורס עסקינן, יש בסרט הזה המון יקומים צבעונים ומטורפים שבהם סטריינג' מבקר באדיבותה של דמות חדשה בעולם הסרטים של מארוול, צעירה בשם אמריקה צ'אבז, שמגיעה מיקום שיש בו רק נשים בשם אמריקה צ'אבז. כישרון העל שלה הוא לנוע בין יקומים, כאשר ברגעים שהיא פוחדת במיוחד היא מסוגלת לפתוח שערים בין יקום אחד לשני. סטריינג' יוצא להגן על צ'אבז ונגרר איתה למסע רווי שדים, זומבים, גרסאות מרושעות של דמויות אהובות, גיבורים חדשים וישנים שצצים על המסך וקרבות מפתיעים, ביניהם דו קרב מוזיקלי קסום. את הדמות של צ'אבז מגלמת קוצ'יטל גומז החביבה למדי. היא גם הדמות הלסבית הראשית הראשונה מחוץ לארון בעולם של מארוול ולא רק זה, יש לה גם שתי אימהות. ככה זה כאשר את מגיעה מיקום שיש בו רק נשים. בסופו של דבר, עם כל הכבוד לפעלולים, ליקומים המקבילים, ולשלל ההפתעות וביצי ההפתעה (גם במהלך הקרדיטים) שהסרט הזה מכיל, הדמות המעניינת ביותר בסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" היא לא דוקטור סטריינג'. מערכת היחסים שלו עם דוקטור קריסטין פלאמר (רייצ'ל מקאדמס) לא ממש מעניינת וגם לא זו עם אויבו מורדו (צ'יווטל אג'יופור). בנדיקט וונג המגלם את וונג נחמד מאוד כהרגלו, אבל גם מערכת היחסים של סטריינג' עם המורה שלו לענייני כישוף לא מחזיקה סרט.

הדמות הכי מעניינת היא דמותה של וונדה שמניעה אותנו בתוך ממדי הטירוף בסרט, שאולי מציג פנטזיה צבעונית אבל בעצם מתאר איך תחושות שכול ויגון יכולים להוביל למקומות טראגיים. זה עצוב כפליים כשמדובר בדמות סימפטית במיוחד. לכן שמו של הסרט הוא הטעיה אחת גדולה וסוג של אפליה כלפי הדמות המשמעותית ביותר בו. על אף פוליטיקת הזהויות עולה שוב התהייה איך דמות נשית מרכזית נזנחת לעומת הדמות הגברית. בלי קשר לאפליה ההוליוודית הממסדית, ריימי כבמאי התורן של אולפני מארוול עשה עבודה מאוד ראויה.

אות משמיים: הסימן הראשון The First Omen חדש 2024

טהורה Immaculate חדש 2024

חמישה לילות אצל פרדי Five Nights at Freddy's 2023

מגרש השדים: המאמינים The Exorcist Believer 2023

הנזירה 2 The Nun 2 2023

אימה במצולות 2: התהום Meg 2 The Trench 2023

נגעת נרצחת Talk to Me 2023

להעיר את השד Evil Dead Rise 2023

צעקה 6 Scream VI 2023

מייגן M3GAN 2023