ולנטין ביקורת סרט

Valentin Movie Review

יאיר הוכנר על "ולנטין":
"ולמה לא באה משאית ומחצה אותו למוות ?"

סרט ארכיון שתף/י

משחק רודריגו נויה, אלחנדרו אגרסטי, ג'ולייטה קרדינלי במאי/ת אלחנדרו אגרסטי

זר

ביקורת סרט לולנטין מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"ולמה לא באה משאית ומחצה אותו למוות ?"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.3/10

היכן תצפו?

בקולנוע

בבית

לא אצפה

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

נפלה החלטה להתחיל לכתוב ביקורת זו במשהו חיובי, חייב להיות משהו חיובי בכל הסרט הזה. ויש נקודת אור אחת: זוהי כרמן מאורה, אחת השחקניות האהובות ביותר על כותב שורות אלו. מסתבר שהיא מופיעה כאן רק בתפקיד משנה ועוד מחסלים אותה לקראת סוף הסרט.לדעת כותב שורות אלו היו צריכים לחסל את גיבור הסרט, הילד הכי נודניק בעולם, ולנטין. די קשה להאמין אבל את התואר המפוקפק הצליח לגנוב בכישרון רב "התגלית" הארגנטינאית, רודריגו נויה, וזאת אחרי שעשרות ילדים כחולי עיניים ובלונדינים עד גועל משלל סרטי אמצע דרך אמריקאים דוחים לא פחות, נאבקו עליו בחירוף נפש.

יש משהו בלתי נסבל בקומדיה הנוסטלגית "ולנטין". עודף הסוכר הבלתי ניתן לדחיסה הגורם לתופעת לוואי קיצוניות כמו רצון עז להקיא את נשמתך ולאחל לילד המככב בסרט להידרס על ידי משאית או שייפול עליו מקרר. בכל מקרה, הוא לא נדרס ולא נופל עליו איזשהו כלי בית כבד משקל. זה לא אומר שרודריגו נויה הוא לא קורבן, הוא רק אחד הקורבנות של התסריטאי, הבמאי והשרלטן, אלחנדרו אגרסטי, שכתב וביים את הסרט המחושב עד כפית הסוכר האחרונה שלו.השנה היא 1969, ולנטין מנסה להתגבר על גירושי הוריו. הוא גדל בבואנוס איירס עם סבתו, אישה עם לב זהב וסיפורים בשפע. ולנטין חולם ששוב תהיה לו אמא וגם רוצה להיות אסטרונאוט וזאת למרות המשקפיים העבים שהוא מרכיב. אביו האלים, מביא בכל פעם בחורה אחרת, ואחת מהן היא לטיסיה. אבל זו מגלה דרך ולנטין כמה דברים לא נעימים על אביו ומחליטה לנתק את הקשר. ולנטין המתוק מנסה לשדך אותה לחברו, פסנתרן יהודי מטורלל במקצת.

נכון שהסרט הנ"ל זכה בשלל פרסים בפסטיבלי קולנוע זניחים ברחבי העולם, אבל לפי דעת כותב שורות אלו, הסרט לא ראוי לצפייה של בן אנוש. הוא מחושב עד לשנייה האחרונה, אין בו טיפה אחת אמיתית של רגש כנה ואמיתי. הכל עשוי יתר על המידה ועם עודף סוכר, כאילו במקום לשים כפית וחצי שפכו פנימה שקית שלמה. למרות שמדובר בסרט קצר של 86 דקות מדובר באחד הסרטים הארוכים והמתישים ביותר שהוצגו השנה בבתי הקולנוע. עושה רושם שהבמאי מסתכל צפונה, לאמריקה. יש תחושה שמדובר בכלל בסרט הוליוודי שיצא מכלל שליטה והתחיל לדבר ספרדית. לא יפליא אם בקרוב הוא יקבל איזושהי עבודה באחד האולפנים הגדולים.קצת קשה להאמין שדווקא מארגנטינה יצא סרט כל כך גרוע, אבל זה קורה, לא מדובר רק בסרט גרוע, מדובר בסרט הגרוע ביותר שנראה בישראל בשנת 2004. כמה חבל.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י