נראה כאילו הצרפתים מסוגלים לעשות סרטים על רומנטיקה בלי הפסקה. הפעם הבמאי יאן סמואל מציע לנו סרט על רומנטיקה מעוותת ואכזרית ואכזריות, כמובן, היא התמצית של סיפור אהבה, כבר אלפי שנים לפחות.סופי היא בת למהגרים פולנים עניים שחיה בשכונת מצוקה. ז'וליאן הוא בן לאם גוססת ואב אכזר. השניים מתיידדים ומפתחים משחק סביב קופסה צבעונית, כל מי שמוסר את הקופסה צריך לתת הוראה למעשה שהוא בבחינת הבלתי יעשה. הם הולכים וגדלים, הם כבר לא ילדים קטנים, והמשחק מקבל ממדים הרסניים.
פרסומת
במהלך עשר שנים שהם לא נפגשו, כל אחד מקים תא משפחתי, מפתח קריירה, ובמקביל מקווה לרגע שבו הם יפגשו כדי שיוכלו לסיים את המשחק הקטלני.הבמאי יאן סמואל מצליח לעשות סרט רומנטי ועם זאת הוא שומר מרחק מקיטש. האירועים בסרט עוכרי שלווה, צמד הצעירים נראים נהנים לענות אחד את השני. כל סצינה לא נעימה מובילה לסצינה אחרת אכזרית לא פחות. סופי וז'וליאן מנהלים מערכת יחסים שהיא יותר סאדו-מאזוכיסטית מאשר רומנטית ומתוקה, והצרפתים תמיד הצטיינו בהדגשת הכאב והסבל במערכות היחסים הרומנטיות ופחות במתיקות שלהן, את זה הם משאירים לאמריקאים.
בסרט מאד אופנתי ומושקע זה, ישנה עריכה קצבית, צילום מסחרר ומוסיקה סוחפת. לרגע אפשר לחשוב שאנחנו צופים בסרט סוריאליסטי וברגע אחר ישנה אווירה ריאליסטית קודרת. אבל המעדן האמיתי הוא צמד השחקנים הנפלא: מריון קוטיאר (סיפורי דגים). בסרט של ברטון יש לה תפקיד משנה קטן ואילו כאן השחקנית היפה הזו גונבת את ההצגה מהכוכב והחתיך הצרפתי התורן, גיום קנה (הזכור בעיקר מתפקידו בסרט "החוף" של דני בויל). שני השחקנים הצעירים פשוט נפלאים.למרות שהסרט הוא מוצר קולנועי נוצץ, סוחף ומפתיע לכל אורכו הוא לא מצליח לנמק בצורה הגיונית מה גרם לשני הילדים לשחק את המשחק ולא לנטוש אותו כאשר הם התבגרו. בצורה מפתיעה החור התסריטאי לא ממש מפריע בסופו של דבר.
טוב אז ככה....זה אחד הסרטים הכי יפים הכיייי מרגשים והכי מפתיעים שראיתיוראיתי המוווןןן סרטים מומלץ מאד מאד מאד!!!!!!
ונורא קשה לי להתלהב מסרט זר והסרט הזה הוא אחד הטובים ביותר!!!
שם:שחר פישביין מוריסוןגיל:2124/04/2004 15:06:27
9/10
הסרט מהמם וכמו סרטיים אירופאים טובים הוא לא קל ופשוט אך עם זאת מראה עד כמה חזקה היא האהבה ומצליח להפתיע בכל שלב מחדש. מומלץ מאוד!