שתי גופות של נערות נמצאות בהפרשי זמן קצרים. הנערות נאנסו ונרצחו. בערב אחד בו נערך פסטיבל סנט סבסטין בפוארטו ריקו, מתרחשת כל עלילת הסרט. יקיר האי, עורך הדין הנרי הרסט (ג'ין הקמן), מזומן לחקירה קצרה ושגרתית אצל מכרו משכבר הימים, מפקח המשטרה ויקטור בנזט (מורגן פרימן), לאחר שהתקשר ומסר כי מצא את הגופה השנייה. אשתו היפה והסקסית של הנרי הרסט מחכה לו בינתיים באולם כנסים סמוך, שם אמור הנרי הרסט לשאת נאום ולגייס כספים למטרות צדקה. ואולם, הנרי הרסט עתיד להתעכב ולא להגיע לאירוע, היות ובלחצם של החוקרים החקירה השגרתית מסתבכת והולכת, כשם שהגרסאות שמוסר הנרי למפקח משתנות ללא הרף במהלך הלילה הארוך הזה...הבמאי סטיפן הופקינס משתמש בטכניקות מצלמה מדהימות. זה הדבר הראשון ששמים אליו לב. הבימוי של הסרט מאד מוקפד, ערוך היטב, ובמאי הצילום של הסרט, תחת שרביטו המנצח של הופקינס, מתעתע בצופה, כמו גם בדמויות עצמן. לאורך כל גרסה שמובאת לצופה, פתאום אנו רואים את המפקח מתלווה לעד החווה את הדברים, בטכניקה פסיכולוגית שמשפיעה היטב לא רק על הנחקר, כי אם גם על הצופה. מעניין לציין, שהספר, עליו מבוסס הסרט, נקרא "שטיפת מוח", ועל הצופה לחשוב בסוף הסרט על ריבוי המשמעויות של השם. משחקו של ג'ין הקמן הותיק משובח כתמיד, אם כי התאכזבתי מעט ממורגן פרימן, אשר משחקו בד"כ טוב ובולט יותר. השחקנית מוניקה בלוצ'י בולטת בנוכחותה יותר מאשר ביכולת משחק - מה שאינו גורע מההנאה. ועם זאת, יש משהו חסר - משהו שאומר "בסרט הזה כבר היינו". אבל זאת זה נשאיר לשיפוטכם.
פרסומת
לסיכום: מותחן פסיכולוגי לא רע. משחק טוב של ג'ין הקמן. צילום נהדר. 7 בסולם יגאל.